ביקורת ספרותית על חתול תעלול - מאת: דוקטור סוס | תרגום לעברית: לאה נאור מאת לאה נאור
ספר מעולה

---

חשבתי על זה עוד קצת בבית והבנתי, למרבה התדהמה, שקיים דמיון רב ביני לבין הניאונאצים של אירופה. עד כמה שזה נשמע מוזר, זו כנראה המציאות.
הנה, בדיוק כך:

הניאונאצים של אירופה שונאים את העם היהודי בגלל שלטענתם, הם הגורם העיקרי לעוני, לגניבות ולשלל הפשעים שקורים במדינה. הם חושבים שיש להשמידם ולהרגם, או לפחות לגרשם מן המדינה ובכך לטהר אותה.

אני שונא את עם החתולים כי פעם, לפני 7 שנים או אפילו יותר, חתול אחד שחור עם כתמים לבנים, התנחל לנו בגינה. באותו זמן היה לנו גם ארנב בית והוצאנו אותו לגינה כדי שילחך עשב. הוא הסתובב שם קצת וגם אותו החתול הסתובב שם קצת, וקרה מה שקרה- הארנב שלי מת והחתול ברח.
מאותו רגע, נתתי את מילתי ונשבעתי לנקום בכל עם החתולים באשר הוא, רק בגלל אותו חתול מעצבן ושחור עם כתמים לבנים. התחלתי אפילו לחלום חלומות שבהם אני מרים חתול מהזנב שלו, מסובב אותו ומתעלל בו ואז מעיף אותו לעזאזל. כל כך שנאתי חתולים באותה התקופה. כל רצוני הוא שימותו, שימותו, שימותו...

*****************************************************************************************************************

דוקטור סוס הוא אדם מיוחד. הוא בין המעטים (אם לא היחיד) שלא רק מפרסמים ספרים וסיפורים קצרים ססגוניים, חרוזיים, משובבי נפש, עם ציורים נפלאים ועליזים, עם מושר השכל חכם ויצירתי, עם כישרון מבריק ליצירת דברים חדשים (בעיקר מילים) אלא שגם מצליח לשנות חיים שלמים ותפיסת חיים.

גיבור הספר הזה הוא חתול שמבצע המון תעלולים בבית ילדים חסר מבוגרים. ההורים יצאו לחופשה, השאירו את הילדים לבד והנה הופיע לנו החתול תעלול הזה.
הוא חתול משגע, מצחיק, מופרע, אידיוטי שעושה הכל בשביל לשעשע. מטרותיו טובות ביותר. הוא יעשה לכם כיף, האחריות עליי. מה לעשות, התאהבתי.
עוד ספר ילדות שמעלה חיוך :)

***

במשך הקריאה, חשבתי לעצמי שאולי גם אותו חתול שחור עם כתמים לבנים שאכל את הארנב שלי, בסך הכל ביצע תעלול ושהוא בכלל לא ידע מה הוא עושה ועד כמה המעשה שעשה הוא הרה אסון.
או שאולי הוא היה פשוט רעב. בכל זאת, זה הטבע שלו ככלות הכל. הרי אם אני אראה שניצל עסיסי וטעים על המחבת או ממתק שוקולד מתוק וקורץ (שוקולד!), הייתי מיד מתנפל עליו, טורף אותו ולא משאיר ממנו פירור כמו שאותו חתול שחור עם כתמים לבנים עשה לארנב שלי (למען האמת, הוא כן השאיר משהו: הוא השאיר דם. הרבה הרבה דם).

יש עוד המון סיבות ללמה הוא עשה את מה שעשה. אבל משום מה, כנראה בעקבות הקריאה של אותו הספר, אני מרגיש כבר פחות תשוקה להשמיד את עם החתולים. אני כבר בקושי חולם את החלומות האלו עם הזנבות, ואת האמת, אפילו מלהרוג את אותו חתול ספציפי (שחור עם כתמים לבנים) ירד לי החשק.
עכשיו, כשאני רואה חתול ברחוב אני סתם מסתכל עליו ולפעמים עושה פרצופים (במקום לזרוק עליו אבנים), לפעמים אני עושה מיאו מיאו ו- קס קס קס (במקום לעשות קולות הב הב הב של כלב כדי להפחיד אותו) ואף נותן לו חלב כשאני מרגיש נדיב (במקום לתת לו לשתות מהשתן שלי).
בנוסף, לא מזמן גם הכרתי אישה נפלאה פה באתר שקוראים לה 'שונרא החתול'. למי שלא מכיר, שיכיר ויאהב. למי שמכיר, טוב ויפה. כידוע, היא כותבת ביקורות שנונה מאין כמוה, בעל נפש צעירה אך בוגרת ופשוט כיף לדבר איתה.
וכל זאת למרות שהמילה האחרונה בכינוי שלה היא 'חתול'. מה שבעצם אומר שיש חתולים טובים גם ושלא כולם רוצחים ואי אפשר לשפוט מישהו רק בגלל שהוא... מישהו.

נכון, יכול להיות שכל הירידה בחשק לרצוח חתולים, ירדה בגלל שהתבגרתי- אבל אני עדיין מעדיף לחשוב שהספר הזה שינה את חיי- הרי דוקטור סוס באמת שינה חיים של הרבה קוראים וקוראות. אז למה שהוא לא ישנה את החיים שלי?
אז הנה, אני אומר: דוקטור סוס שינה את חיי!

*******************************************************************************************************************

חשבתי על זה עוד קצת בבית והבנתי, למרבה התדהמה, שקיים שוני רב ביני לבין הניאונאצים של אירופה. עד כמה שזה נשמע מוזר, זו כנראה המציאות.
הנה, בדיוק כך:

הניאונאצים ממשיכים לשנוא את העם היהודי. ולא רק, אלא שכל מפלגות הימין הקיצוניות של רוב מדינות אירופה, רק גדלות וגדלות, מתרבות ומתרבות, מתחזקות ומתחזקות וקיימת סכנה רבה שעוד מעט, לא עוד הרבה זמן, היהודים של אירופה יושמדו וייהרגו או לפחות ייגורשו מהמדינה שבה הם חיו כל חייהם (חס וחלילה!)

אני שנאתי פעם חתולים אבל עכשיו כבר הרבה פחות. אין לי בעיה שיחיו, שיחיו ושיחיו...

וזה- מה שעושה את כל ההבדל. תודה לך, דוקטור סוס על שגרמת לי להרגיש הרבה פחות אשם מלפני כן!

*******************************************************************************************************************

מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על חתול תעלול - מאת: דוקטור סוס | תרגום לעברית: לאה נאור