WOW איזה ספר! מזמן לא קראתי ספר עם עיניים אדמומיות ולחות בגלל רצף הקריאה!
לפני שאתם מחליטים לקרוא את הספר הזה, אני מציעה שתצטיידו בקפה טוב, פרוסת עוגה שחביבה עליכם וגם חבילת נייר טישו לא תזיק. קחו בחשבון שהספר הזה שואב את הקורא פנימה, לעולם הרגש ולנימים הדקיקים שבו... בעולם הזה אין שכל ישר אבל יש בעולם הזה לב...
אז בודאי תשאלו על מה ה-WOW?
הטלפון מצלצל בחדרו של חילי במלון בו הוא שוכן בפריס, מעבר לקו – מייק. באותה שיחה מייק מודיע לחילי שהוזמנה עבורו טיסה מפריס לאתונה, ופרטים נוספים על המשימה יינתנו כשינחת באתונה.
בהמתנה לטיסה מפריס לאתונה חילי פוגש את סטפני מוסקוליו שאף היא ממתינה לאותה טיסה. לדעתו של חילי, סטפני לא הייתה מסוג הנשים שגבר יפנה את ראשו למבט נוסף. ובכל זאת, מה קורה שגבר ואישה ממתינים יחד לטיסה? מתחילים שיחה "בקטנה"...
מכאן מתחיל אלי בן יוסף להכיר לנו את חילי וסטפני ויחד איתם, הוא מוציא את הקורא לסיור בנופים המקסימים של יוון, פריס, מקדוניה, אלבניה, דרך האוכל היווני, המוסיקה, הסירטאקי והטברנות.
חילי- איש שרות הביטחון שיצא למשימה באירופה כך שהרבה אי אפשר לכתוב על כך מאידך, סטפני נערה צעירה, עובדת במשרד הפנים היווני כאחראית על הפקת דרכונים עם שכר ממוצע.
החיזור של חילי מתחיל כבר מיד לאחר הנחיתה באתונה, ארוחת ערב, הופעה יוקרתית של ננה מושקורי ולאט לאט מתחילות להיפתח המגירות של כל אחד מהגיבורים ובמיוחד מגירותיה של סטפני...
סטפני נולדה ב-29.1.50 כתוצאה מהריון לא רצוי. היא גדלה בצל, ללא אהבה וחום שהורים עוטפים את ילדיהם בדרך כלל. כל מה שסטפני ידעה היו הצלפות מהחגורה של אביה ומחמאות כגון: לא יוצלחית ולכלוכית. כשאביה עזב את הבית האם העבירה את סטפני לפנימייה.
כתוצאה מתנאי הגידול בהם סטפני גדלה, היא הכפה לחסרת ביטחון, עם מצבי רוח משתנים, פחדה משינויים, חיה בקיבעון ללא פשרות. לפרוץ עם סטפני גבולות זו הייתה משימה בלתי אפשרית, אלא אם כן ידעת איזו מגירה לפתוח ולסגור באותה עת. חילי השכיל להשתמש במגירות הנכונות במועד המתאים, למרות שמעת לעת גם חילי נחל כמה כישלונות לפחות "מבחינתו".
ציטוט עמוד 25: "יש לך יתרון איתי, את יכולה לשפוך את הלב בפניי, כי ממילא בעוד ימים אחדים אלך. אם תרצי לשתף אותי, ואוכל לעזור לך, אעשה זאת בשמחה......דעי שלכל אחד מאתנו יש מגירה שבה הוא שומר את כל הדברים שמכבידים עליו. במגירה של כל אחד מאתנו יש מפלצות שאי אפשר להשמיד. הן כל הזמן במגירה, לכן מפחיד מאוד לפתוח אותה. כל אחד והבעיות שלו, כל אחד והמפלצות שלו".
סטפני הייתה מוקסמת מחילי. היא מעולם לא פגשה גבר כמוהו שיסגוד לה כפי שחילי סגד לה. ציטוט עמוד 56:
"אני מבולבלת. מעולם לא פגשתי גבר כמוך. אתה מחמיא לי, עוטף אותי באהבה, ומעניק לי ביטחון. איתך אני חשה חופשייה. אבל אני פוחדת שזה רק חלום. שאתעורר ואגלה שהכול היה כלא היה. נכנסת לחיי בלי להודיע. אני בסך הכל מכירה אותך כמה ימים, ובכל יום אתה אומר לי שאני נסיכה, ואני מתחילה להאמין בזה..."
חילי נהג בסטפני בכפפות של משי ... הוא לא ניצל אותה והדגיש בפניה שרק היא זו שמחליטה עם מי לעשות סקס ומתי. לא הוא שיכפה עליה יחסי מין בתמורה ליחס מסויים. ציטוט עמוד 64: "אם לא תבקשי לא יהיה סקס בינינו".
חילי לא הרבה לדבר על עצמו, אך באחד המפגשים סטפני שואלת אותו מהיכן נגזר השם חילי? ציטוט עמוד 82: "חילי הוא שם חיבה, הוא קיצור של השם "חילזון" באנגלית "Snail" והשיחה ממשיכה להתפתח כאשר חילי שואל את סטפני "ואת יודעת בתוך מה חי החילזון?" כן היא יודעת שהוא חי בתוך קונכייה. בהמשך חילי מסביר לסטפני את תפקידיה של הקונכייה. הקונכייה היא מקור החיים והבית של החילזון. היא זו ששומרת עליו מפני פגעי הטבע, טורפים ובני אדם. החילזון אינו יכול ללא הקונכייה. כשהקונכייה ללא חילזון היא סתם צדף. הקונכייה נוקשה מבחוץ, אך בפנים היא רכה, חמימה, עגולה ונעימה. ציטוט עמוד 83: "בתוך הקונכייה החילזון חש כאילו הוא בגן עדן". לאחר השיחה הזו המשך ציטוט: "מהיום אני אהיה הקונכייה שלך ואתה – החילזון שלי".
לאורך כל הסיפור חילי צועד עם סטפני עקב בצד אגודל... לאט לאט הוא מצליח להוציא אותה מהבועה ופותח לה צוהר לעולם חדש ששם מכבדים איש את רעהו. זהו העולם ששם סטפני לא לכלוכית שמנה או דוחה. זה העולם שסטפני היא נסיכה.
ציטוט עמוד 135: "כשאני נותן לך משהו, אני בעצם מקבל. כל מה שאני רוצה זה חיבוק ונשיקה ושנמשיך הלאה". תגידו לי בכנות מתי לאחרונה שמעתם משפט כזה ממישהו?
חילי נע כל הזמן בין המחויבות המשימתית לבין המחויבות הרגשית לסטפני. חילי לא היה מוכן לוותר על סטפני וכל הזמן היה בקונפליקט בין שתי המחויבויות.
במחשבה שנייה, נכון שהסיפור מתרכז בסטפני יחד עם זאת גם לחילי לא הייתה ילדות רווית חיבוקים וחום. הוא מעולם לא חש נאהב או אהוב. כשמישהי אומרת לו "אני אוהבת אותך" הוא בטוח שהדברים נאמרו כדי להשיג מטרה. גם חילי לא קיבל אהבה מהוריו. ציטוט עמוד 331: "אימא שלי תמיד הייתה מכונסת בעצמה, והילדים שלה לא עניינו אותה. היא לא שאלה אותי כיצד אני מרגיש. מעולם לא ידעה במה אני עוסק, מי החברים שלי, מה אכלתי, אם קר לי או חם לי. לכן אהובתי גדלתי כמי שאינו מאמין באהבה, אבל זקוק לה יותר מאשר למים, אוויר ואוכל גם יחד."
סטפני לא מניחה לחילי... היא חונקת אותו באהבה ציטוט עמוד 369: "אל תעזוב אותי ואל תשכח אותי. אתה יודע מה קורה לחילזון שמחליט לעזוב את הקונכייה. השמש צורבת אותו".
זהו סיפור אהבה סוחף שמתפתח ומתעצם לאט לאט לעוצמות אדירות עד לסופו. אלי בן-יוסף, בדרכו שלו גרם לי להרגיש חלק מהספור הזה. לעיתים היו לי קטעים שממש התרגזתי על הילדותיות הבלתי מתפשרת של סטפני, למרות שהבנתי מהיכן התנהגויות אלה הגיעו. לא בטוח שלי הייתה את הסבלנות ואורך הרוח שהיה לחילי ורק על זה אני סוגדת לו!
בסיפור הזה לומדים מה זו אהבה מוחלטת ללא פשרות, ללא גבולות, ללא חיצים, תמרורים. אני מודה שמזמן לא נשאבתי לספר, כפי שנשאבתי לספור הזה והציטוט מעמוד 394 אולי יעביר קמצוץ ממה שהספר הזה מעניק לקורא:
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ." (שיר השירים, פרק ח פסוקים ו-ז)
רובכם בוודאי מכירים את השיר "הגברים בוכים בלילה" של אבנר גדסי (מילים: אלון אבידר לחן: מלי קוממי ומני קוממי)
איך לפתע כך היא מתה
תחושה של גבר מכוסה עפר
מי יודע מי שומע
גבר לא יכול לצעוק מתוך האדמה
הגברים בוכים בלילה
לא נשמע קולם
הגברים בוכים בלילה
בכי נעלם
הגברים בוכים בלילה
אין מה להסתיר
מי אשר שילם ביוקר
אין גם לו מחיר
אבן כאן מונחת
על גופך צונחת
והאמא היחידה
היא אמא אדמה
עד יחיד לנצח
שם תדע לבטח
מה הטעם ללחך
שם ודאי ביחד
אין אימה ופחד
וטעם הדמעות
מבשר על הבאות
הגברים בוכים בלילה...
היא ידעה לקחת
ואתה מתחת
עוד מביט למעלה
בעיניים עצומות
לא נודע כי באת
אל קירבה למטה
שם אתה ודאי בוכה
בשפתיים חתומות
גבר ועוד גבר מכל עבר
מי מכם כבר לא יקום
לנצח מלחמות
עפר בלשונך
הגברים בוכים בלילה...
אני ממליצה בחום על הספר, הקריאה קולחת, מרתקת ושואבת כאחד. נהניתי מצורת הכתיבה, החלוקה לפרקים, ואופן העריכה.
מאוד אהבתי את הדימוי של החילזון והקונכייה... כמה שזה נכון ואיך שהמטאפורה העוצמתית הזו השתלבה יפה בסיפור.
בסקירה שלי לא ציינתי דמויות נוספות אם כי היו, אבל הם היו דמויות משניות ששימשו "תפאורה" לדמויות הראשיות: הקונכייה והחילזון. מטאפורית בשבילי הם היו אלה שאחזו בשימלה של הנסיכה סטפני.
בסיפור הזה גם הגברים יבכו ואם הם לא יבכו ביום אז הם יבכו בלילה.
ספר נהדר שבילה איתי שתי יממות. אל תוותרו עליו! ממליצה בחום ואם תזילו דמעה לא נורא ...אחרי סיפור כזה העולם יראה קצת אחרת...
לי יניני
נ"ב:
הערות והארות:
1. שגיאת סופר צריך להיות לכך במקום מה הסיבה לך?
2. שגיאת סופר צריך להיות מלך במקום שנסיכה תזמין לך.
3. לדעתי אפשר מעט לקצץ בעמודים, אבל זו רק דעתי.
