ביקורת ספרותית על קרקס החלומות מאת ארין מורגנסטרן
ספר טוב

---

קרקס החלומות.
בואו נחשוב רגע....
קודם כל השם (בגלל שזה הדבר הראשון שרואים): "קרקס החלומות" אולי מתאים ביותר, אבל השם האמיתי בתרגום חופשי מאוד עם האנגלית של חמש יחידות הוא "קרקס הלילה". אני לא מבינה מה נתן שינוי השם הזה לספר/לעלילה/לדמויות/לקוראים. חוץ מזה, "קרקס הלילה" נשמע, לי לפחות, הרבה יותר מסתורי. אבל אולי שם כזה רומז על משהו אחר...
ככה או ככה- קיבלתי את השם.
דבר שני- המקום שבו מצאתי אותו: כשנכנסים לספרייה אצלנו מכיוון בית הספר אפשר ללכת ימינה לספרי ילדים ונוער, שמאלה לאגף עיון ולמעלה לספרי מבוגרים. רוב "קרקס החלומות" היה משהו כמו "למה לעזאזל שמו את זה במבוגרים? יש יותר מיניות במשחקי הרעב מאשר בזה."
אני חושבת שהסיבה היחידה לקטלוג הספר כ"ספר מבוגרים" הוא הגיל של רוב הדמויות, ואולי גם איזו שכיבה קטנה. אבל קשרי האהבה בין הדמויות כל כך אינפנטילים עד שזה גרם לי א.-לפקפק ב"בגרות" הספר, ו-ב.-להוריד לו כוכב בציון.
חוץ מהאהבה הכל כך נדושה (סוג של קלקלן- לא רק אצל הדמויות אשר כתוב עליהן בגב הספר), העלילה הייתה מופלאה. הקפיצות בזמנים היו נהדרות, והכתיבה בגוף שלישי בזמו הווה נתנה לעלילה תחושת מסתורין וכניסה הרבה יותר חלקה לתוך הספר. רק חלק מהדמויות היו שלא לטעמי, אבל היו המון דמויות נהדרות אחרות. התקופה שבה מתרחש הספר (סוף המאה בתשע-עשרה וטיפה מתחילת המאה העשרים) תמיד יוצאת מופלאה ומובאת לידי ביטוי במהלך העלילה בצורה נהדרת. המקום, כמובן- הקרקס, הוא עבודה נהדרת של תיאורים ודמיון. ממש יכולתי לראות בשחור-לבן את הכול. עבודה מופלאה.
הסוף, כמובן, אמריקאי אופייני- הכול בא על מקומו בשלום. אה- וכמובן שכל זוגות האוהבים נמצאים יחד לא חשוב כמה מכשולים היו בדרכם.
הפרק עצמו המסיים את הספר היה מושלם, מעין... סגירה מערבולתית.

בקיצור, שווה קריאה. גם גיליתי שמשום מה לקח לי המון זמן לקרוא אותו יחסית לספר כל כך מעניין. כאילו הזמן ממשיך סביבי והדפים בקושים עוברים אבל עדיין הכול נמצא שם. הגיוני מאוד, נכון?
קריאה מהנה!

» ביקורות נוספות של סופיה
» ביקורות נוספות על קרקס החלומות