אם מדמיינים משפחות מ"פעם" שהיו "שם", זה הספר שמתאר את זה. איך ניראים חיים של ילדה שהיא "דור שני" לניצולי שואה, בעיניה כילדה וכמה עשרות שנים לאחר מכן, כמבוגרת, בזמן שהיא יושבת שבעה על אמא שלה. כתיבה נוגעת, אוטנטית, אהבתי מאוד.

עד כה קראתי שלושה ספרים של המחברת שלא עפ"י סדר יציאתם לפרסום .זהו ספרה הרביעי .ובכן הנושאים שבו עוסקים כל ספריה הם דומים, חוזרים על עצמם .ומי שלא קרא אף ספר שלה הייתי ממליצה לקרוא אתשני הספרים בלבד : "מדוע לא באת לפני המלחמה" והטוב ביותר שלה - האחרון "ויום אחד אנו עוד נפגש"

בחורה שיושבת שבעה על מות אימה ותוך כדי זה מתארת במשך שבעת ימי האבל את חייה כילדה בשכונה שרובה ניצולי שואה פגועים בנפשם שרובם מאבדים גם את הבנים שלהם במלחמת יום כיפור.נושא קשה אך מתואר יפה עם המון הומור וסוחף.