ביקורת ספרותית על מבוטל מאת
ספר מעולה

---

דבר מוזר קורה כאשר אנו חוזרים וקוראים ספר שקראנו בילדותנו. פתאום אנו חשים כל מיני תובנות שלא ראינו אז. את הספר הזה מצאתי בדוכן מציאות ולא עמדתי בפיתוי לחזור לימים הטובים ההם.
בספר שתי דמויות הבולטות, לטעמי, מעל לכל היתר - הסייר הוותיק והמנוסה - המכונה עין הנץ ושמו האמיתי נתנאל (בן דמותו הספרותי של הסייר, הצייד, הלוחם וחלוץ מתישבי קנטקי -דניאל בון) ויריבו - האינדיאני הערמומי והאכזרי מגואה. מאבק המוחות ביניהם הוא כחוט השני העובר בכל הספר ואפשר להשתמש לגביו בביטוי - יהלום חותך יהלום. קופר שילב כאן דמיון ומציאות היסטורית: הסיפור מתרחש ב-1757, בעת המלחמה בין בריטניה וצרפת ובעלי הברית שלהן, המכונה באירופה - מלחמת 7 השנים (1756 - 1763). למלחמה זו היה גם פרק אמריקני (שהחל כבר ב-1754) שבסופו ניצחה בריטניה והשתלטה על קנדה. המורשת הצרפתית של צפון אמריקה מתבטאת בספר בכינויים הניתנים לדמויות המובילות - כולל האינדיאנים שבחבורה.
המפקדים הבכירים המופיעים בספר - האנגלי והצרפתי הם דמויות היסטוריות. כפי שמתאר קופר, לשתי המעצמות הקולוניאליות יש בעלי ברית בקרב שבטי האינדיאנים והן מתמרנות ביניהם ומנסות לתמרן אותם ואולם לאינדיאנים עצמם יש סכסוכים משלהם בין השבטים השונים וגם בתוך השבטים עצמם ולא תמיד ניתן לסמוך על כך שיגישו את מלוא הסיוע לבעלי הברית האירופיים שלהם - הם עושים זאת רק כשזה הולם את האינטרסים שלהם.
באחד הפרקים הדרמטיים ביותר בספר (פרק 17), כאשר חיל המצב הבריטי הנצור נכנע, מגואה והאינדיאנים שלו עושים טבח בנכנעים, בניגוד גמור לתנאי הסכם הכניעה להם התחייב בן בריתם, המפקד הצרפתי. טבח זה אירע אכן באוגוסט 1757 במבצר ויליאם הנרי, וישנו עדיין ויכוח באיזו מידה המפקדים הצרפתיים ניסו למנוע אותו (או שמא להיפך) ומה הייתה כמות ההרוגים המדויקת. קופר כנראה הלך בעקבות הדיווחים הראשונים והגזים בממדי הטבח - כמות ההרוגים הייתה כנראה קטנה יותר פי עשרה או אף יותר ממה הוא מתאר.
נשמע לכם מוכר?
אז מיהו אחרון המוהיקנים ומדוע הספר נקרא כך? זאת, בהתאם להוראות סימניה, תצטרכו לגלות בעצמכם. את הספר תרגמה הסופרת והמשוררת דפנה עבר-הדני (1940 - 1997, היא זו שטבעה את המונח איגיון (או אי-גיון) עבור nonsense ) וזהו כרך מספר 3 בסידרת "ספרי כתרי" של הוצאת כתר.
להשלמת התמונה : קופר כתב 5 ספרים סביב דמותו של הסייר הוותיק :
The Pioneers - יצא ב-1823 - מילולית - החלוצים, אך בעברית נקרא פוזמק העור וזהו בעצם כינויה של הסידרה כולה באנגלית - Leatherstocking Tales.
The Last of the Mohicans - יצא ב-1826 - אחרון המוהיקנים (בתרגום אחר - המוהיקני האחרון).
The Prairie- יצא ב-1827 - בערבה - לעת עתה יש רק תרגום מקוצר מ-1949 שיצא באוסף ספורי קופר לילדים.
The Pathfinder - יצא ב-1840 - הגשש (בתרגום אחר - גשושי).
The Deerslayer - יצא ב-1841 - צייד הצבאים (בתרגום אחר - קוטל חיות הבר).

בסך הכל מומלץ ולא רק לילדים ובני נוער אם כי יש לי תחושה שמי שרגיל לקצב התזזיתי של סרטי הפעולה ומשחקי המחשב של זמננו עלול לחשוב שהקצב של קופר איטי במקצת. ואגב, סיפורי קרל מאי על וינטו ויד הנפץ מן הסתם הושפעו מספריו של קופר.

3 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של יב
» ביקורות נוספות על מבוטל