ביקורת ספרותית על המסע המופלא של פומפוניו פלאטו מאת אדוארדו מנדוסה
ספר טוב

---

ספר קליל עם מסקנות מעמיקות. הרבה אירוניה על היהודים, הנוצרים, סיפורי ישו בברית החדשה ובעיקר הרבה אירוניה גם על תקופתנו.
עיקר הסיפור : פומפיניו פלאטו, רומאי במאה הראשונה לספירה, יוצא למסע בארץ הקודש ונקלע לנצרת.
שם הוא מגיע למשפט בפני הסנהדרין שבו נידון יוסף,... אביו של ישו, ל..מיתה ולצליבה על רצח שוע נצרתי בשם אפולו. האישור לפסק הדין ניתן על ידי קווארדרטו מפקד יחידה שגם היא הגיעה למקום בפעילות מבצעית כלשהי ונשארת מסיבות מענינות.
יוסף , כנגר, מצטווה לבנות את הצלב שלו. ישוע בנו הקטן של יוסף ,מבקש מפומפיניו לברר את נסיבות הרצח כי הוא משוכנע בחפותו של אביו.
הכל מתגלגל לאירוניה כמעט סיטקום של תחילת המאה הראשונה לספירה. כל דמות מוגחכת ומוקצנת בתאוותיה, מניעיה ולבסוף מעשיה.
דוגמאות קטנות.
הצליבה של יוסף נדחית כי.. הצלב שהוא הכין, או הכיתוב עליו לא היה עשוי כהלכה. יוסף נעלב מיקצועית כי הטילו דופי במומחיותו.
בסוף הוא מגיע לבנית שלושה צלבים.
לא אגלה הרבה , אבל, הסיבות לדחיה על ידי קווארדארטו היא , כי ליד היכל אפולו בנצרת, עומד הורדוס להפשיר קרקע לבניה למגורים. כל "בעלי הענין" וביניהם קוואדארטו, קנו אדמות וזכויות במקום. קוואדארטו אינו יכול לצלוב את יוסף כי .. אז יאלץ לעזוב את נצרת וההשקעה תלך לטימיון. לכן הוא מעסיק את יוסף בגינוני " תקן " של צלבים.
האירוניה הזאת זועקת מכל פינה.
לדעתי , הקטע הכי אירוני מתואר כאשר המורדים היהודים רוצים למנוע צליבת המשיח, על החומה עומדים גיבורינו ושלושה מועמדים לצליבה. כל פעם מציגים דמות ושואלים את הקהל "אקו הומו?". הפרודיה על תחנות היסורים של ישו ברורה. במקור אין שאלה אלא הצבעה של יהודה איש קריות. כאן זה מין משאל עם.
פומפיניו פוגש זונה שומרונית בשוק, מורעב כהוגן ושואל לדרך. היא עונה לו כי אותה הוא מחפש, היא כבר בדקה וראתה שאין לו מזומנים והיא מזמינה אותו לארוחה.כשהוא תמה היא עונה "איש אינו פטור מהחובה להגיש עזרה לנצרך ולדל, ובמיוחד כשהנצרך הוא נוכרי שאינו יכול לפנות אלא לאלים, שהם כפי שאומרים אחדים, אינם ממהרים למלא את חובותיהם בשעת הצורך".
הסיום מזכיר קצת קומדית מצבים מודרנית, כתובה במינון ובאיכות מצויינת.
ממליץ לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על המסע המופלא של פומפוניו פלאטו