רומן שמתבסס על דמויות היסטוריות בתולדותיה של האימפריה הרומית במאה השנייה לספירה.
הליבה של הספר - רחל. לרחל מתווספים דמויות לא פחות חשובות של אותה תקופה: שמעון בר כוכבא, רבי עקיבא, הקיסר אדריאנוס ומאהבו אנתינאוס.
אני כבר יכולה להגיד שיום יבוא והספר הזה יהפוך לסרט.
כמו תמיד את הספרים של רם אורן קשה להניח מהיד והם גוררים את הקורא לתוך העלילה. גם בסיפור הזה למרות היותו היסטורי וידוע הוא מרתק ומסקרן.
כידוע מרד בר כוכבא היה בשנת 132 לספירה. מנהיג המרד היה שמעון בר כוכבא כשהמנהיג הרוחני באותה עת היה רבי עקיבא. היהודים התקוממו נגד השלטון הרומי, עקב כך שנלקחה ממנו החרות לחיות על פי דתם. לדוגמא: הקיסרות הרומית אסרה על ברית המילה והתנגדה לדת היהודית. הפגישות שהתקיימו בין המנהיגים של הישוב היהודי והקיסר נחלו כישלון והרומאים המשיכי באיסור על המילה ולימוד התורה. מאידך הקיסר אדריאנוס החליט לשקם את ירושלים ולבנות את "איליה קפיטולינה". החלטה זו עוד יותר המרידה את היהודים נגד השלטון הרומאי.
המרד כשל למרות שהאוייב הרומאי ספג מהלומה קשה וגם לא מעט אבידות. בתום המרד שנמשך כשלוש שנים, וכיוון שהעיר ירושלים הפכה לאלילית והישוב ביהודה נהרס, כל ההנהגה היהודית עברה לגליל.
הספר מתחיל בדהירתו של שמעון בר כוכבא לכיוון ביתו, משום ששרה אשתו נתקפה בצירי לידה. שרה לא זוכה לראות את צאת ביתה לאוויר העולם והיא מתה בלידה.
המיילדת פונה לשמעון בר כוכבא ובעת מסירת התינוקת לאביה היא הודיעה לו שלא בטוח שהתינוקת תמשיך לחיות. ציטוט עמוד 9: האב הביט באהבה בתינוקת הזעירה וכפה על עצמו להתעשת. "אל תדאגי", אמר למיילדת בקול חרישי ובטוח, "היא תחיה". ללא אומר עטף האיש את בתו בצעיף המשי האדום שהותירה אחריה האם ולקח אותה בזרועותיה. היא הייתה קלה כנוצה, חסרת אונים וחיוורת כמתה.
רחל גדלה והתפתחה בצילו של האב. היא הייתה שונה מכל הבנות שבדרך כלל נצמדו לאם ועזרו בכביסה ובישול. רחל לעומתן הייתה "טום בוי", ספורטיבית, היא שחתה, רכבה על סוסים, רצה למרחקים, הרימה משקלות וירתה חץ מקשת. במרוצת הזמן הפכה להיות יד ימינו של אביה- שמעון בר כוכבא.
באותה עת השלטון הרומאי שלט בישוב היהודי וגם שם לא היו חסרות צרות. הקיסר אדריאנוס היה מאוהב באנתינאוס היווני, עד כדי כך שאפילו אשתו סבינה התייאשה ממנו, עזבה את ביתם המשותף בקיסריה ועזבה לרומא. יחד עם זאת הקיסר החליט לבנות עיר רומית בירושלים והמשיך להטיל גזרות חמורות וכאן מתחיל המרד. כתגובה, בישוב היהודי שמעון בר כוכבא קיבץ מסביבו את לוחמיו, שאליהם התחברה גם רחל לאחר שהלוחמים הסכימו לקבלה לשורותיהם. גם רבי עקיבא המורה הרוחני מגייס את רבבות תלמידיו למלחמה והמרד יוצא לדרך.
כל היופי בסיפור הזה, הינו הדמיון הפורה של רם אורן והפיכת התקופה ההיסטורית הזו, למשהו קצת קרוב למרות שכל המרד הזה, קרה אי שם בשנת 132 לספירה.
אני אהבתי את רחל העקשנית, הפמיניסטית, קשת העורף, הלא מתפשרת והדעתנית. להלן קטע מדבריה ללוחמים שלא רצו לגייסה לשרותיהם. ציטוט עמוד 181: "אני יודעת שדחיתם אותי ולא משום שאינני לוחמת טובה," אמרה בלהט, "כולכם יודעים שאני טובה לא פחות מכם. דחיתם אותי משום שאני אישה ולא נתתם לי הזדמנות לומר את דבריי. אני חושבת שדווקא עכשיו, בתקופת לחימה, חשובים הכישורים של כל לוחם ולא המין שלו. כל מי שיכול לקחת חלק במרד צריך להילחם בין אם הוא גבר או אישה. אני רוצה שתחשבו עלי שוב".
הדברים הנ"ל שרחל אמרה ללוחמים היהודים נכונים לנו גם כיום. כמה פעמים דחו אותנו כנשים בגלל היותנו נשים? חשבתם על זה? כן ירבו נשים כמותה!
הסיפור כתוב יפה, קולח וזורם. רם אורן יודע לעשות את העבודה וכמו כל ספריו האחרים גם אל הספר הזה קל להישאב. לראיה התחלתי ספר אחר על תקופה היסטורית אחרת והספר הנוכחי קרץ לעברי.
הסיפור מתחיל בחיים חדשים, באמצע יש מוות, אהבה, רצח, מלחמה ועוד ובסוף שוב חיים חדשים. רחל איבדה את אביה במלחמה וזה לא ספוילר כולנו יודעים מההיסטוריה ששמעון בר כוכבא לא שרד את המרד. רחל זכתה באהבת העם, בחיים חדשים וידעה להפוך בגידה לנאמנות.
מעניין לקרוא ולהחיות את התקופה הרומאית שהיא רחוקה מאיתנו אלפי מונים.
אהבתי את הכריכה והשם. "הצעיף האדום" מלווה את רחל מיום הולדתה לאורך כל הסיפור ועד לסופו בציפורי הגלילית.
קל להתאהב בספריו של רם אורן... הם קלים כנוצה אך בהחלט תמיד מעוררים מחשבה ולא פעם גורמים לקורא לנבור בספרי היסטוריה.
ספר קל כנוצה, מעניין, נגמע בלגימה אחת ומומלץ לקהל צעיר ומבוגר כאחד.
לי יניני