ביקורת ספרותית על נערה בחולצה כחולה - פרוזה # מאת גבריאל בן-שמחון
ספר מעולה

---

קשה למצוא סופר בעל כישרון שמסוגל לשלב נושאים, סיגנון, בעיות חברתיות, רגשות בערוב ומינון יפה כל כך.
הספר הוא הרבה דברים.
- בבסיסו הוא סיפור העליה המרוקאית (והמזרחית), ההיסטוריה שלה והמיפגש עם הארץ ו"הצבר" המיוצג על ידי נורית, הילדה ההופכת לנערה ואישה.
- אולי הוא היכולת של הסופר לחבר ולהפריד בין מציאות לדימיון, ממשות לסיפור או ממשות לסרטים וקולנוע.
- ואולי זהו סיפור שהרזדה גברית שתפקידו לפתות את האהובה , אותה נערה עם חולצה כחולה ושרוך לבן.
- זהו גם סיפורו של ואדי סאליב, לא של סמי מיכאל אלא האמיתי עד המרד ותוצאותיו.
ויש בו עוד הרבה היבטים.
קצת על הסיפור עצמו.
יונתן, בן לאב נגר עולה יחד עם המשפחה ממרוקו. הוא מאוהב בנורית נערה הלובשת חולצה כחולה ושרוך לבן ומסמלת את הצבריות האולטימטיבית.
יש המון דמויות שמתוארות יפה בספר, לא כולן זניחות ומישניות אבל נתרכז ביונתן.
הוא טיפוס חולם, משורר בעל דמיון ומתמכר לסיפורים ודמויות בסרטים ובספרים.
המיפגש של התרבות שלו עם ה"ישראליות" מתואר בקמע ( אבן ירוקה)שהוא מנסה לשים בסתר לנורית ומגלה כי אליה הגיעה אבן שחורה. הוא מאמין כי האבן השחורה מביאה מזל רע והתגובות של הילדים בכיתה הן בהתאם.
הוא מתאהב במוזיקה שנשמעת מהדירה של נורית (טוסקה) אבל לא מבין מדוע טוסקה כן וסולטנה לא.
בעמוד 142 הוא אומר: "כשהגענו לארץ, הכרמל נצץ כמו הכוכבים, היום הצברים נראים לנו רחוקים כמו הכוכבים".

הוא אוהב סרטים ומהיותו כישרוני הוא נשכר לגלגל את התרגום שרץ בצד הסרט ( היה פעם דבר כזה). ואז מגלה כי לא תמיד צריך לתרגם נכון. פעם אחת המקרין התבלבל בגלגלים ושם את הגלגל האחרון ראשון. הוא כאחראי לתרגום ניסה כל הזמן להתאים את התרגום ולא הצליח, הקהל לא הרגיש ולא מחא על כך.
הוא מחליט להוסיף "הפי אנד" לכל סרט בכתב ידו אפילו לסרטים כמו "רומאו ויוליה " ( הרעל היה חלש והם התעוררו כעבור יום), או קזבלנקה ואחרים.
בעמוד 220 הוא משווה בין ריטה היווארד לנורית ( שווה לקרוא ולחשוב מה האמת ומהו הדמיון שלנו). באותו מקום הוא משווה בין בן גוריון ל..ג'ון ויין. המסקנה שלו שג'ון ויין מהיר יותר להחליט.
יש עוד המון קטעים יפים ומצחיקים של המעבר ממציאות לדמיון.
ויש גם אלגוריה לרודנות תרבותית . ( ע 249) שבו "שיר השירים" נכתב על ידי זוג אוהבים שחווה עומק כזה של אהבה, אבל העורך אומר לו: אם נקרא את המחבר על שם שלמה המלך הוא יכנס לתנ"ך אחרת הוא יהיה בחוץ.
יש בספר גם קטעים רציניים כמו הבדידות שחש יונתן בצבא מול הכיתתיות של הקיבוצניקים.
ויש את התיאור של ואדי סאליב.
כשקוראים את הספר מבינים הרבה דברים מנקודת המבט של הפרט, המשפחה, העדה המרוקאית ואולי המזרחיות ותהליך הקליטה שכלל גם התפכחות.
הספר ריתק אותי,במין חבלי קסם.הדמויות מעמיקות וארוגות אחת בשניה בסיפור.
הוא מבקר תופעות במינון שניתן להזדהות עם הביקורת אבל לא עד כדי חמיצות.
חבל רק שהשירים המובאים במרוקאית לא תורגמו לעברית.
שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על נערה בחולצה כחולה - פרוזה #