הרומאן יפי נפש הוא סיפור מחיי סטודנטים בארץ, בתקופה של מלחמת ששת הימים ומעט לפניה:
הספר עשוי לעניין צעירים וצעירות רבים- כי הוא עוסק בחיי סטודנטים/ות באוניברסיטה העברית, הנאלצים לעבוד לפרנסתם, ואחד מהם עוזב את לימודיו בשל מצוקה חומרית, כיון שהארץ נמצאת ב"תקופת מיתון כלכלי". בין הדמויות מופיע גם מרצה,שהוא גם 'חצי משורר'. הדמויות חיות בהרגשה שהאידאליזם הציוני פשט את הרגל, ועדיפה עליו עזיבת הארץ וחיפוש פורקן במרחקים. מלחמת ששת הימים תופסת את הגיבורים ואת חברותיהם בבת אחת, ולרגע מעוררת בהם תקוות לעתיד טוב יותר. אבל עד מהרה מעורר המצב החדש סימני שאלה נוספים. בסופו של דבר - לא חל שינוי בחיי הגיבורים והם ממשיכים לחפש את עצמם. הנשים הצעירות ממשיכות לרצות בנישואין ועדיין אינן נישאות. האמן איננו מצליח להדהים את הקהל ביצירותיו; החבר שחזר לארץ מטיול באירופה, שם ביקר לראשונה את דודתו היחידה ששרדה מהשואה – נהרג במלחמת ששת הימים, וזיכרון דמותו מתרופף בלב חבריו הנשארים. הוא ישרוד אולי רק כאותיות בספר כמו 'יפי נפש'. ... הספר מומלץ מאד- אף שכתוב בעברית "מעט עגנונית". אבל דווקא אוהבי סגנון עגנון יכולים ליהנות ממנו, (בניגוד לספרי עגנון- אין בו אזכור של מאות פסוקים וביטויים תנ"כיים- תלמודיים- רבניים...שהיום אינם מובנים לחלק מהקוראים
הצעירים, ולכן לא תהיה הקריאה ב'יפי נפש' קשה עבורם).
הספר שיצא בהוצאת לדורי בזמנו, זכה בביקורות טובות מאד – כשיצא לפני כשלושים שנה- במעריב (גדעון תלפז) ובידיעות אחרונות.
אני ממליצה מאוד.
קריאה מהנה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
