ביקורת ספרותית על הארנבת עם עיני הענבר מאת אדמונד דה ואל
ספר טוב

---

אפתח בסיפור אישי.
בזהותי האתנית (יענו עדה) אני חצי פולני וחצי עיראקי.
לא זכיתי להכיר את סבתא רבתא שלי הפולניה.היא נולדה בפולין,בכפר קטן שנמצא ליד קראקוב.
היו לה 11 אחים.אחרי השואה נשארו היא ואחותה.
לפי הסיפור שעובר במשפחה,כשהיטלר עלה לשלטון בגרמניה ב-1933 היא התחילה להריח שמשהו חשוד,אז היא החליטה לעלות לישראל.
שאר המשפחה שלה נשארה שמה.
בתקופת השואה,אחותה של סבתא רבתא שלי ניסתה לברוח יחד עם בעלה והילד שלה.הם הגיעו איכשהו לרוסיה,ואיבדו אחד את השני בתחנת רכבת ומאז לא נפגשו יותר.אחותה של סבתא רבתא עלתה לארץ ונפגשה יחד עם אחותה.
סבתא רבתא כתבה הרבה שירים על אירועי השואה,ובעיקר על האובדן האישי שלה.
היא לא הוכרה כניצולת שואה (כי בפועל לא חוותה אותה) אבל היא קיבלה מגרמניה קצבאות על זה שהם רצחו את משפחתה,כאילו שזה יכול באמת לפצות על זה...

ולמה אני כותב את זה?
כי תמיד רציתי לחקור את העבר המשפחתי הזה.כמו שקראתם,הסיפור קצת תמוה,עם כמה חורים בעלילה,ותמיד רציתי באמת לדעת מה קרה שמה.שעשיתי את העבודת שורשים (אי שם בשנת 2009)לא כל כך התעמקתי בזה,בעיקר כי פשוט נתנו לנו מתווה של מה אמור להיות בעבודה,בלי אפשרות לסטות מזה.
ואדמונד דה ואל עשה בדיוק את מה שאני רציתי לעשות תמיד.
הוא חקר את תולדות המשפחה שלו,ועוד בצורה מעניינת.
הוא לא סתם כתב את קורות המשפחה שלו.הוא בחר פסלונים קטנים יפנים שנמצאים אצל דודו,ודרך החלפת הידיים של הדמויות הללו הוא מגולל את סיפור משפחתו.

הספר עצמו מעניין.יש כמה מקומות בהן התיאורים קצת טרחניים,והסופר מתעכב יותר מדי על תיאור של סצנות שזה מתחיל להיות קצת מעיק.אבל בתמונה הכוללת,הספר מעניין ושווה קריאה.

» ביקורות נוספות של omers
» ביקורות נוספות על הארנבת עם עיני הענבר