טבול בהומור קישוני עד האוזניים. למי שאוהב את הז'אנר. סיפורים קצרים ומשעשעים וגם קצת אבסורדיים כפי שרק קישון יודע ליצור. המדהים הוא איך דברים שנכתבו אז מתאימים להפליא להיום. ביקורת על הביורוקרטיה, על גידול ילדים, על האבסורד והיפוכו, שוטרים נוכלים ומסיבות משפחתיות עתירות "לא נעים לי". כיף שמוגש במנות קטנות, סיפור אחר סיפור.

את הספר הזה כדאי לקרוא בפונטנלה פתוחה. מה זה פונטנלה פתוחה? את זה תצטרכו לקרוא בתוך הספר. מאיר שלו בשפתו הנהדרת מתאר נופים ואנשים ומשפחה סבוכה על גבול ההזויה והכל בהומור, בנוף ארצישראלי, בעין בוחנת ונוקבת ובשפתו השובה. אף על פי כן זה לא המוצלח ביותר של שלו, אך כמו כל ספריו מהנה ביותר.

החיים בהתנחלות מובילים לחוויות מורכבות, שבעצם מרכיבות את החיים שלנו במדינת ישראל. בטח שכל זה כרוך בשירות צבאי, באבדן חבר לנשק ועימות עם אח. ישראליות קצת אחרת וקצת לא, ומאבק על נוף ילדות.

אני יודע שאקומם עלי רבים, אבל לדעתי הגדול ביותר של שלו. על עצמו לספר הוא יודע טוב, בהשאלה מזלדה. שלו הוא גדול הסופרים בארץ וכל ספר שלו שואב אותך בשפתו העשירה, ההומור והתיאורים הרומנטיים מנוף ארץ ישראל ועד כלי עבודה. אצל שלו בכל ספר אני ממש עצוב כשהוא נגמר.

יהודים שגרמנים עדיין גורמים להם לצמרמורת, מוזמנים לקרוא את קניוק שדן באופן עמוק בחיים לאחר הנאצים. מנקודת מבט יהודית וישראלית לוקח אותנו קניוק למסע בגרמניה ומראה ששרידים של הטירוף הנאצי טבועים בתרבות הגרמנית. ספר חזק, טוב
ומעורר שאלות.

מהטובים שקראתי, ממש מסע בישראליות ולמרות שיש כאלו שסולדים מהסוף, אני דווקא נהנית. שנון, מעניין וזורם

ספר שנון שלועג למוסכמות המערב ובכלל לכללי התנהגות.
ספר בו פושעים צדיקים ואנשי החוק פושעים.
ספר על שוודי בן מאה שבתוך המאה פגש דמויות מפתח
ומנהיגי עולם בדרך מקורית ומשעשעת.
כול מה שהוא צריך זה כוס יי"ש
ואם צריך אפילו יפוצץ כמה דברים, תחביבו מילדות.
גינוני כבוד ושאר זוטות אינם מענינו