ביקורת ספרותית על בלי להשאיר עקבות מאת ג'יימס פטרסון
ספר בסדר

---

הספר הזה הוא ספר של קיץ.
מתאים מאוד לסרט ולדעתי תפור לכל חופשה או טיסה. סוג של ספר שכאשר מתחילים נשאבים אליו, מתחברים, מסיימים ומתנתקים.
הסיפור מתחיל בנינה בלום ו/או ובשבילכם גברת סמית וחוזר אחורנית בזמן. (שיטת כתיבה שמוכרת לנו מהרבה ספרים אחרים).
נינה כיום עורכת דין מצליחה ויש לה בת בגיל 18. האם והבת מאוד מחוברות ומתנהגות כשתי חברות. הבת – אמה לומדת בבית ספר יוקרתי ויש לה את כל מה שיש לכל נערה שחיה אצל הורים עשירים. אמה לא יודעת דבר על עברה של האם ומה שכן , היא יודעת שאביה הביולוגי נפטר.
ג'ינין בעבר ונינה בלום היום היתה בת לשוטר שנפל במילוי תפקידו ולאם אלכוהליסיטית שהתאבדה לאחר מות בעלה.
נינה-התחתנה עם פיטר השוטר (לפי הספר הוא חתיך אמיתי) והוא גם זה "שהציל" אותה. נינה ובשם החיבה שפיטר כינה אותה "בתולת הים" חיה לצידו של פיטר באהבה גדולה, ללא מחסור, עבדה בקיטרינג' ואפילו נכנסת להיריון. הכל היה טוב ויפה עד לפגישה ושיחה אקראית עם הסוכן תיאודור מרפי. ההיתקלות עם הסוכן גורמת לנינה לחקור את עברו של בעלה האוהב והמפנק..... ופתאום חשכו עיניה... לפתע היא הבינה כמה שהיא שקועה בצרות צרורות. מה שנקרא "צרות בגן עדן".
נינה מחליטה לנוס כל עוד היא יכולה כדי להתחיל את חייה מחדש במקום אחר.
לימים כעורכת דין מוטל עליה תיק על אסיר שעומד לפני הכסא החשמלי. המשימה הזו מאלצת אותה לחזור לעיירה ממנה היא ברחה ולהתעמת עם עברה.
לא ניתן לכתוב הרבה על הספר כשלא אהיה לספויילר, ברם אני יכולה כן לגלות לכם שקשה מאוד להניחו מהיד. יש בספר הזה רוצח סדרתי שמטיל אימה על תושבי ניו-יורק, אנסים, אסירים, עורכי דין, אהבה, פסיכופטים ומערכות יחסים.
על הכריכה נרשם רק שם הסופר ג'יימס פטרסון ובתוך הספר נרשם שהוא נכתב על ידי שני סופרים. (לא ברור לי למה שם הסופר השני לא נרשם על הכריכה).
התמונה על גבי הכריכה מתאימה מאוד לתוכן. האישה המצולמת עם הגב אלינו פונה קדימה, לעתיד חדש... לא לחינם נבחרה התמונה הזו... בסיפור הזה יש הרבה ים...ונינה בורחת לאורך כל הספר מהעבר שמאגד בתוכו סיפור חיים לא קל.


ציטוטים:
עמוד 44: "את אדם טוב שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. עכשיו קחי את המפתחות של החבר שלך ולכי מפה".
עמוד 96: "אהבה בזירת הפשע, אה? אמר מורלי במנוד ראש. "ככה זה קורה אצל שוטרים. סיכון מקצועי, לילה אחד אתה כובל מישהי באזיקים על החוף, ולפני שאתה מבין מה קורה, אתה משחרר אותה ונותן לה טבעת יהלום".
עמוד 313: "הדרך הקשה היא הדרך היחידה".

הספר נקרא מהר, הפרקים קצרים ונותנים תחושת קצב. בשבילי הספר הזה הוא כמו גלידה טעימה על וופל ואם אתם רוצים קישוט- שימו דובדבן.
אצלי הוא מקבל 3 דובדבנים מתוך 5 דובדבנים.
למי שעוד לא הבין ... ממליצה בחום לאוהבי הז'אנר.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על בלי להשאיר עקבות