סיפור חייו של ח"נ ביאליק מילדותו עד מותו.
לא קל להיות אדם יצירתי, גאון וקצת מטורף.
תיאור תקופת חיבת ציון, תחילת ההתיישבות המחודשת בארץ, ציונות מרחוק והשפעת האנטישמיות... ובתוך כל זה נישואין בעקבות שידוך, אהבה ועקרות.
ביאליק כתב נהדר, בעברית צלולה ומתפרצת. שיריו משובצים בספר, אבל לרוב ריפרפתי על השורות, בלי להתעמק יותר מדי... תמיד קל לי יותר להתמודד עם שירים מולחנים.
בספר מוזכרים שמות של אישים גדולים רבים (שכיום אנחנו מכירים בעיקר כשמות של רחובות) שהגיעו לגדולה ולהישגים בתחילת שנות העשרים שלהם, מעניין לראות את ההבדל בין ימינו לבין השנים והאישים המתוארים בספר.
ממליצה למתעניינים בהיסטוריה של מדינת ישראל ותחילת המאה הקודמת. ביוגרפיה שמותאמת לבני נוער, אך לא רק.

האמת נהנתי מכל רגע ולכן החלטתי להמליץ לכולכם.
סיפור חייו של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי.
הספר מתאר את ילדותו שכולם מכנים אותו "נחמוני", חבריו לועגים לו הוא נחשב לילד שחי בדמיונות, קשה תפיסה בקיצור לא יוצלח.
הספר עוסק בין ילדותו לבגרותו, בין תרבות היידיש לתרבות העברית ובין הגולה לארץ ישראל.
גלילה רון פדר רוקחת בהנאה גדולה ובשפה קולחת את דמותו של חיים נחמן ביאליק לקהל הרחב החל בבני נוער וכלה במבוגרים.

כתיבה קולחת שמצליחה לחבר את חיי ביאליק ושיריו.
הספר מתעלם מהיצירה העצומה יותר של ביאליק והיא ספר האגדה, הפיכת ארון הספרים היהודי לקריא יותר, וכן סיפורים ושירים ישראלים.
הספר נחלק לשני חלקים בולטים:
- ילדות בחרות וכל תקופת הגולה מתוארים בצורה יפה מלאה והקישור שלהם לשירה וליצירתו של ביאליק הדוק ביותר.
מקסים במיוחד התיאור של נסיבות הכתיבה של השיר "אל הציפור".
למדתי הרבה גם על ההתפתחות הרעיונית של הציונות, היום כשאני רואה רחוב ברלין בירושלים או עין הנצי"ב בעמק בית שאן, אני יודע כי זה אותו אדם ומהו פועלו.
-השהיה בארץ קצת מטושטשת.יש כאן התייחסות רבה לפעילות ומעט ליצירה, והלא מיפעליו הספרותיים בארץ לא קטנים.
יש מעט על היחסים בינו לחלקים אחרים באוכלוסיה כמו: הסופרים , השכבות העניות, גם הקיבוצים מוזכרים בחטף רק בהקשר של אי ייחוד השבת. ואפילו לספרדים רחמנא ליצלאןאין יותר מדי התיחסות.

ההרגשה המתקבלת בספר היא כי האוליגרכיה והתרבות המזרח אירופאית עד מרכזה היו דומיננטיות." מדינת תל אביב" היתה קיימת כבר אז, והיתה התעלמות מתרבויות אחרת במיוחד תרבויות של עדות המזרח.
איני בטח כי זה נכון. כי כילד בעיראק ( עליתי לארץ בגיל 5), כבר ציטטתי משיריו של ביאליק. איני בטוח כי זה היה קשר חד סיטרי.
אבל החסר הגדול ביותר הוא ציטוט מקוטע של יצירות.
אני מבין כי המטרה היא כתיבה רציפה ואין לי פתרון כיצד לחזק את עוצמת הקריאה בספר ולשמר את המסגרת. אבל, הפתרון כאן הוא חלקי ביותר.