ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 ביוני, 2013
ע"י פרל
ע"י פרל
הספר "חוקי מוסקבה" מאת מחבר ספרי המתח דניאל סילבה עוסק, כמו רבים מספריו, בעלילותיו של סוכן המוסד והמתנקש גבריאל אלון. אלון, יליד עמק יזרעאל ובן לניצולי שואה יוצאי גרמניה "היה צייר צעיר ומבטיח שנטש תפקיד ביחידת צבא מובחרת לטובת לימודים בבצלאל, אקדמיה לאמנות ולעיצוב." (מתוך הספר "העריק" מאת דניאל סילבה, ידיעות ספרים, 2011, עמוד 72). בספטמבר 1972, בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, גויס אלון לשורות המוסד על ידי רב המרגלים ארי שומרון (בן דמותם הבדיוני של רפי איתן, איסר הראל ומייק הררי), איש הפלמ"ח בעברו. "גבריאל אלון הוא לא סתם "סופרמן" המיישם היטב את שיעורי "שלוף-דרוך-תירה" במהירות הבזק של המוסד. הוא גם אחד הרסטורטורים הנחשבים בעולם, ומתמחה ב'אולד מסטרס'." (כפי שתיארו פעם גבי לוין במאמרו: "מה משותף לסוכני מוסד, CIA, טרוריסטים וסתם רוצחים? שכולם חובבי אמנות, כמובן", "הארץ", 04.09.2007).
את הספר קראתי דווקא באנגלית (אם כי קראתיו בשנית בעברית) בעת שטיילתי בברזיל. לפני הכל אציין שהוא מותח מאוד ושבסף הכל נהניתי מאוד. בספר הנ"ל נדרש אלון, המבלה את ירח הדבש שלו באיטליה, עם אשתו הטרייה קיארה, בעצמה לוחמת מבצעית במוסד, להיפגש בוותיקן עם עיתונאי רוסי, אשר מחזיק במידע חיוני לביטחון ישראל. כאשר גבריאל מגיע לפגישה הוא מתברר לו כי העיתנואי נרצח. מפקדו מימים ימימה, ארי שימרון, מטיל עליו לטוס למוסקבה ולברר שם מכלי ראשון מהו המידע אותו ביקש העיתונאי להעביר לידי המודיעין הישראלי. במוסקבה מגלה אלון כי רוסיה השתנתה מימי המלחמה הקרה ומנגד נותרה כשהיתה. הקשר בין הון ושלטון התהדק בה יותר מתמיד,ועל אלון להיאבק בסוחר נשק רוסי בשם איוואן חרקוב המתכנן למכור טילי כתף מסוג "איגלה" לידי ארגון הטרור אל-קעידה. המידע הנ"ל מחייב פעולה מהירה מצד המוסד, ואלון קורא לדגל את אנשיו הנאמנים ובהם עוזי נבות, מיכאל, המתנקש המומחה, דינה ועוד.
אף שהספר חוטא בשלל סופרלטיבים ציוניים (סילבה כמעט שאינו מבקר את ישראל והפועלים בשמה הינם כל יכולים הפועלים תמיד ממניעים אידיאולוגים טהורים וצודקים) ונעדר כל ציניות המחיבת את העוסקים בתחום, הוא כתוב טוב, מותח ונעים לקריאה. ההשוואה עם ספריהם של רוני דונביץ' הכותב אודות ראש אגף המבצעים במוסד, אלכס ברטל, וספריו של מישקה בן דוד (בעברו לוחם ומפקד במוסד) בלתי נמנעת ודלדידי מומלץ לבחור דווקא בישראלים המוסיפים מידה בריאה של ספקנות וציניות כמו גם ביקורת וקורטוב של הומור, על פני ספרי הריגול שכותב סילבה ברוח ספרו של ליאון יוריס "אקסודוס". יתרה מזו גם ההשוואה לספריו של לה קארה אינה מוצדקת. ספריו של האחרון כתובים בכישרון רב של סופר גדול ולאו דווקא סופר ריגול, היורד לנבכי נפש האדם כמו גם המרגל ומבין כי עולם המודיעין מורכב בהרבה מן השאלה את מי נחסל ומה נסכל מחר בבוקר. עם זאת קל להיזדהות עם אלון ולא פעם הקורא יחוש כי הוא ממש מוכרח לגמוע עוד ועוד עמודים עד אשר וידא כי אלון נחלץ מן הסכנה בה הוא נתון. מומלץ!
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
