נסיון כושל לחקות את "חוכמת הבייגלה", שזה כמו נסיון כושל לבשל עוגה מקקי של ציפורים. נכשלת, הצלחת, זה עדיין קקי. אגב, דווקא יש לי דימוי או שניים לא בוטים במלאי (הכל בגלל המשבר הכלכלי), אבל כשמקדישים זמן כדי להביע דיעה על ספר שציטוט מייצג מתוכו הוא "לפעמים היו זורקים לה יציאות כדי להדליק לה את הראש. והיא הייתה נדלקת כמו ברנר זאת", מה שבאמת יהיה גס זה לא לכתוב את המילה קקי בביקורת.

מפתאום שאכתוב ביקורת.
לא כותבת ביקורת.
בכלל אני במעבר בין דברים בינתיים מרגישה לא טוב אחלה הזדמנות לברוח למסע ישראלי קליל מלא תובנות, עד כדי כך שצילמתי עמוד מהספר לחברה שלי ואמרתי לה את רואה אנחנו כרגע כמו מה שהוא כותב על עצמו ובכלל על החיים. אופס כתבתי ביקורת. לא זוכרת היכן הגרלתי לחיי את הספר הזה, נו רדוד אמרו כבר קודם לפני, מצ ד שני עמוק, נו יגידו פסיכולוגיה בגרוש, ואוכל את הראש בעצמך אתה יה חופר, נהנתי מאוד, ממליצה, קליל מסתיים ביממה ממש, החלתי כרגיל ממזמן מקודם ממתי שהוא, כמו שאת הספר אספתי במכירה בספריה או מקסימום בהחפת ספרים ובירה ותקעתי אותו בספריה הישנה עזובה וגלמודה של אבא שלי לשעבר שמת וכול ספריו הועפו בחופזה יתרה, אז בינתיים עד שנעיף את הבית ספריה ווטאבא העמדתי אותו שם, עד שהחלטתי להעביר לערמה שקוראת עכשיו כרגע פה וכאן ומיד . אז זהו, רוצו לקרוא בין כה וכה לא תצטרכו לבזבז עליו יותר מכמה שעות, ואז תשוקתכם למלבי ישראלי טעים יאמיי תגדל וגם למסע או לברזיל או להתאהבות. יאללה צ'או ביי.

מה אני יכול להגיד - צומת ספרים גנבו ממני בזמנו בערך 70 ש"ח עבור הזבל הזה .
היחיד שהמליץ על הספר הזה הוא רם אורן שגם החברה שלו הוציאה אותו לאור - ככה שזה לא ספר , זה זבל שרק אנשים באמת באמת רדודים יכולים למצוא בו הנאה .
אחרי עמוד 30 הבנתי שזה כזה חרא שהדבר היחיד שמוטב לעשות זה פשוט לשרוף אותו .
ואכן שרפתי את הספר הזה .
אצלי הוא לא יקבל מקום של כבוד על המדף .
לשים אותו בין הספרים באותו המדף של פול אוסטר , אייזיק אסימוב , לב טולסטוי נראה לי כחוסר כבוד למנוחתם .

מי שעשה טעות והבין כמוני שאנסו אותנו לשלם ממיטב כספנו עבור הפסולת שלא יחוש חשש לשרוף את הספר , הוא מבזה את העברית , הוא מבזה את האומנות שנקראת כתיבה ורצוי למחוק אותו מעל דפי ההיסטוריה .

אני מאמין שאם יש גיהנום , הספר בטח יככב שם תחת הקטגוריה " תקרא ותסבול " - אבל ככה זה אצל רם אורן מבית ההוצאה קשת , הוא לא מוציא ספרים לשם האומנות הוא מוציא לשם הכמות והכסף כסף כסף מדבר .

ספרות היא לא סטנדאפ , אם אני רוצה לשמוע על זיונים ומציצות "ולהקרע " מצחוק אני אקנה קומיקס .
הספר הוא פשוט פח אשפה .
ופה המקום להגיד לשרת התרבות - תקציבי יותר תקציבים לסופרים , את התרבות צריך להחיות לא ע"י סגידה לכסף ולמכירה המונית אלא ע"י סבסוד , הסירי דאגות כלכליות מליבם ותקבלי תרבות אמיתית - הוצאות הספרים לא יוציאו ספרים " כבדים " כי רוב הקהל לא יוכל להם וכך ננציח עוד ספרי זבל על מדפנו .
אנחנו צריכים לתת תמיכה כלכלית אדירה לסופרים שבאמת רוצים לכתוב בצורה איכותית ולא להוריד את הרמה , ולא להוציא אותם מדעתם במסכת יסורים אינסופית ושקיעה כלכלית .
ועד שזה יקרה , אנחנו נראה עוד הרבה מיקים גבע כאלו .

אני מאלה, שמרגע שהם מתחילים לקרוא ספר, הם חייבים לסיים אותו - גם אם הוא לא מוצלח במיוחד... תמיד קיימת הציפיה לכך שהוא ישתפר ככל שהקריאה מתקדמת.
אבל! - זה הספר היחיד שהפסקתי לקרוא אחרי 30 עמ' בערך. הוא ממש גרוע בעיניי!
אולי אני משוחדת, מאחר ומעולם לא התחברתי לסטנד-אפ ולהומור של מיקי גבע. העניין הוא, שיש בספר קטעים שלמים, שנראים כאילו הם נכתבו במקור עבור מופע סטנד-אפ, ולא כחומר לספר.
הספר, לפחות עד שהפסקתי איתו, לא הצחיק אותי בכלל! להיפך - הוא נראה כחיבור לא מוצלח של מין עם מין עם... עוד מין, ולא כזה שאפשר לסבול לאורך זמן.
זה לא שאני מעודנת כל-כך (בכל זאת - את "מלך החומוס ומלכת האמבטיה" שרדתי עד הסוף, גם אם לא ממש נהניתי ממנו) - משהו בספר הזה פשוט גרם לי לחשוב שמזלזלים באינטליגנציה שלי.

ספר שונה מאוד ממה שמצפים מספר להיות. שפה עממית ובעיקר סלנג. מאוד מצחיק ושנון טיפטיפה מתפלסף אבל בקטנה. הרגשתי כאילו ראיתי הופעת סטנד אפ קומדי של מיקי גבע. מאוד זורם, לא הרגשתי שקראתי אותו, פתאום הגעתי לסוף.

לא הפסקתי לחייך לאורך כל הספר.
סוחף את הקורא לטיול המושלם בשילוב הומור.

לדעתי מדבר יותר לגברים..

ממליץ בחום.

וואלה ספר שבהתחלה קצת התבאסתי עליו אבל הוא המשיך והרמה של הספר רק עלתה, מעלה הרבה מחשבות- חלק מעניינות יותר חלק מעניינות פחות וגורם לך לתהות, לרצות ולהבין הרבה. שווה קריאה

ספר מצחיק מרגש ומרתק שמבטא את הישראליות במיטבה את הקומבינות את הפלפליות ואת החום הישראלי

ספר טוב!! כתיבה מצחיקה וסוחפת,גורם לך להסתכל על החיים בצורה שונה, מומלץ!