נחמד ולא יותר.
מבחינתי היה אפשר לסיים את הספר בעמוד 56.
רק ב-56 העמודים הראשונים יש המשך לספרה הראשון של מרינה נעמת. בכל יתר הספר יש תאורים די משעממים על תהליך הוצאת הספר לאור, על האסלם, על אנשים כאלו ואחרים בחייה.
וסיפורים רבים חוזרים על עצמם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
