ביקורת ספרותית על הסוף - התרסה וחורבן בגרמניה של היטלר 1945-1944 מאת איאן קרשו
ספר טוב

---

ספרו של איאן קרשו עוסק בתיאור סופו של הרייך השלישי - החודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, מקיץ 1944 ועד לנפילת המשטר בסוף אפריל 1945. לא מדובר בתיאור הצד הצבאי של ההתפתחויות, אלא במה שעבר על "רוב האוכלוסיה הגרמנית". לטענתו של קרשו זהו הספר הראשון שהוא מכיר שעוסק בהיבט זה.
השאלה העיקרית שהטרידה את קרשו היא מדוע בחרה גרמניה להתאבד, ולא להיכנע. בקיץ 1944 הגיעה גרמניה לפרשת דרכים: היא איבדה את רוב כיבושיה, הצבא האדום נמצא על גבולה המזרחי וכוחות הברית נחתו בצרפת והתקרבו לגבולה המערבי. היה ברור שיחסי הכוחות אינם מאפשרים עוד לשמר את ההצלחה הצבאית, אבל עדיין אפשר היה להציל את גרמניה, את כלכלתה, את עריה, את עתידה. לשם כך היה צריך להתחיל במגעים לגבי הסדר בינלאומי.
הדבר לא קרה. לאחר כשלון ההתנקשות בהיטלר שבוצעה ביולי 1944 ע"י פון שטאופנברג החלה תקופה של שידוד מערכות בגרמניה. גרמניה יצאה למערכה האחרונה על חייה. הימור חסר סיכוי אפילו בעיני הציבור הגרמני וההנהגה הצבאית. לרגע, נראה היה שיש סיכוי לסיים את המלחמה ללא תבוסה מוחצת: ניהול המתקפה הכושל של כוחות הברית לאחר הפלישה לנורמנדי וההימור הנועז של התקיפה הגרמנית בארדנים (דצמבר 1944), וההתקפה הלא-החלטית של הצבא האדום ממזרח, יצרו תקווה למהלך שיביא לפירוק הברית הלא-טבעית של המערב עם בריה"מ ולהשגת הסכם של הפסקת הלחימה ללא הכנעת גרמניה. אבל רגע זה נמוג. בתחילת 1945 החלה הפריצה לגרמניה עצמה, כשיחסי הכוחות הם איומים מבחינת גרמניה.
שום ניסיון לסיים את המלחמה לא קרה. לא מדובר בדבר של מה בכך: ההפצצות המסיביות של האוויריה ה"אנגלוסכסית" (מושג גרמני) את ערי גרמניה גרמו לכך שבחודשים אלו מתו יותר אזרחים מאשר בכל שנות המלחמה עד אז. 50% מהחיילים הגרמנים שנהרגו במלחמה - נהרגו בחודשים אלו. גרמניה נהרסה. וקרשו שואל בספר זה מהי הסיבה לכך שלא נעשה שום צעד (למעט ניסיונות פרטיים, חשאיים ולא מתואמים) למנוע את החורבן הידוע מראש.
הטענה של קרשו היא שמדובר בשילוב של מספר גורמים: התמיכה העצומה בשטח בהיטלר (צריך לקרוא כדי להאמין), מנגנון הטרור הרצחני, השתלטות המפלגה על הרמדינה וביטול כל מנגנוני השלטון הקודמים, האימה מפני השתלטות הקומוניסטים, התפקוד המוכשר של ארבעת המנהיגים הפונקציונאליים של היטלר, והנכונות של עובדי ציבור ומפקדי צבא בכירים להמשיך למלא את חובתם גם כאשר ברור כי הכל אבוד. אבל הסיבה העיקרית, לטענת קרשו, היא מבני השלטון והלכי הרוח שמאחוריהם.
הספר מביא מאות סיפורים אישיים וציטוטים, ומבחינה זו הוא אינו תיאור-על אלא ניסיון לבסס את הסיפור המצרפי על עדויות-מיקרו. ספר מעניין. מומלץ

» ביקורות נוספות של דורון נחמני
» ביקורות נוספות על הסוף - התרסה וחורבן בגרמניה של היטלר 1945-1944