ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 בדצמבר, 2012
ע"י פרל
ע"י פרל
"יער אשוחים קודר השתפל משני עבריו של הנחל הקפוא. רוח שנשבה זה לא כבר הסירה מן העצים את מעטה הכפור הלבן ונדמה כאילו הם נוטים זה אל זה באור בין ערביים, שחורים ומבשרי-רע. דממה לאין-קץ שררה מסביב. הארץ היתה שוממת, חסרת חיים, חסרת תנועה, כה בודדת וקרה, עד כי אפילו עצבות לא היתה בה. היה בה שמץ של צחוק, אך צחוק נורא מכל עצבות - צחוק עגום כחיוכו של הספינקס, צחוק קר ככפור, כזעפו הקודר של הרואה-כל ויודע-כל. זו היתה השממה הפראית, קפואת הלב, שממת הצפון." (עמוד 9)
כך נפתח ספר הרפתקאות מאת ג'ק לונדון, "פנג הלבן", המספר על קורותיו של פנג הלבן, כלב־זאב מיוקון שבאלסקה. הספר, ראה אור ב-1906, הוא ספרו המפורסם ביותר של ג'ק לונדון. הספר נפתח בלהקת זאבים המונהגת על ידי זאבה בת כלאיים, שתוקפת שני עוברי אורח. הדבר מתרחש בארצות הקור, בתקופת החורף - כשהרעב בעיצומו. הזאבים הרעבים טורפים את ביל ואת כלביהם של השניים, אך הנרי ניצל. הלהקה, שטרפה נלקח ממנה, מצליחה לבסוף להרוג אייל ולשרוד את הרעב. כאשר מגיע האביב ואיתו גם עונת הייחום, ממליטה הזאבה חמישה גורים. רק אחד מהם, גור אפור, מצליח לשרוד את החורף הקשה. אותו גור מגיע במקרה למחנה האינדיאנים, שאמו ברחה ממנו שנתיים קודם לכן, ומתרגל לחייו החדשים עם אדונו, האינדיאני "בונה אפור", כזאב מבוית למחצה בשם "פנג הלבן" ("ניב לבן" בפי האינדיאנים). שאר כלבי המחנה מתייחסים אל פנג, הזאב, כאל זר, ותוקפים אותו. פנג גדל כזאב בודד, פראי וקטלני. "והיו רגעים של שלווה וגמול. בטן מלאה. נמנום עצל לאור השמש - אלה פיצו אותו על הלהט ועל העמל המפרך. אלה היו ביטויים של החיים, והחיים תמיד מלאי אושר כאשר הם באים לידי ביטוי. לכן לא הסתכסך הגור עם הסביבה העוינת שלו. הוא חי, היה מאושר וגא מאוד בעצמו." (עמוד 61) פנג לומד להיות שקט וזריז, וכך הופך ללוחם הטוב ביותר בלהקה. בהמשך נכונות לפנג עלילות והרפתקאות רבות עד אשר ימצא לו אדון אשר ידאג לו וגלה כלפיו חום ואהבה, אשר תמורתם ימיר פנג את חירותו הטבעית.
ישנה חיות בתיאוריו של לונדון והקורא נשאב למרחבים הפראיים של אלסקה. חווית הקריאה בספר כילד זכורה לי היטב. תרגומה של כרמית גיא הוא הטוב שבמהדורות שיצאו לספר בעברית, והוא מומלץ בחום. חובה לקרוא.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
