ביקורת ספרותית על The Woman Who Died A Lot - A Thursday Next Novel מאת Jasper Fforde
ספר טוב

---

מד הטיפשות בסווינדון אנגליה עולה וכדי לאזן אותו עושים הפוליטיקאים מה שעושים פוליטיקאים בכל העולם – מחליטים החלטות טיפשיות ומבזבזים את כספי הציבור על פרויקטים חסרי הגיון.
פרויקט גדול כזה הוא בניית מגן מפני אש וגופרית שאלוהות מסוימת עלולה להמטיר. אולם כאשר כל דתות ואמונות העולם ( כולל מסדר הנזירות הסוגדות ללובסטר הגדול ) מתאחדות מאחורי אחיה של טרזדי - מתעורר האל ונזכר שבאמת כמה אלפי שנה לא טיהר עיר מחטא על ידי אש ומכריז על סווינדון כבאה בתור , דבר שהופך את מגן האש והגופרית להגיוני ביותר ומעלה מחדש את מד הטיפשות.
וזו רק הקדמה לספר המשוגע הזה. כרגיל בספרים של פורד יש מספר עלילות משנה שמצטלבות ונפרדות במהירות מטורפת – סוג של חווית קריאה על רכבת הרים.
יש לי תיאוריה שהספרים האי זוגיים של הסדרה הם החלשים יותר בה והספר הזה מחדד אותה. אחרי הספר השישי המצויין שהתרחש ברובו בעולם הספרים הספר הזה כולו הוא בסווינדון 2004 .אין כמעט איזכור לעולם הספרים .הספרים היחידים שמתייחסים אליהם הם ספרי אניד בלייטון שהבדיחה בהקשרם עברה לי לגמרי מעל הראש.
אבל עם אלוהות מתעוררת, נזירות ממורמרות , מסעות זמן מבוטלים , ילדה דמיונית וחברים דמיוניים,ספרנים עם רשיון להרוג , דודו-ים וניאדרטלים , נותני חסות , ואשה אחת שמתה המון – זה עדין ספר כיפי שגורם לך להתפרץ בצחוק במקומות ציבוריים

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על The Woman Who Died A Lot - A Thursday Next Novel