אם לסכם את הספר במילה אחת: פספוס. בשתי מילים: פספוס ענק.
חבל שסופר עם כתיבה די מעניינת וקולחת, שמצליח ליצור סיפור שמשתלב יפה בסביבה ההיסטורית אותה הוא מתאר, חוטא קשות בפרטים ההיסטוריים.
ברור שאני לא מצפה שהוא ישתמש באנשים אמיתיים, וחלק מהדמויות תהיינה מומצאות, אבל מכאן ועד להקמת המסדר הטווטוני בתחילת המאה ה-12, והפיכת הטמפלרים, אולי המסדר הצרפתי ביותר בממלכה הצלבנית - לגרמנים, הרי שזה מראה על אי עשיית שיעורי בית ע"י הסופר.
מאכזב יותר לדעת הוא שהסופר כן יודע היסטוריה. הוא מציין את המצור על אשקלון ב-1153, ומשלב אותו יפה עם הסיפור שלו. הוא גם מזכיר בצורה יפה ומעניינת את השוני בין הצרפתים הפרנקים לגרמנים כקשור לקרב של וארוס נגד הגרמנים ביער טאוטובורג, אך בה בעת מתבלבל בין אבירי הטמפלרים של המאה ה-12, והטמפלרים של המאה ה-19.
חבל.

בקצרה - די בזבוז זמן. נכון שזהו ספר שאינו מתיימר להיות רומן היסטורי עמוק אלא בידור קליל על בסיס סיפור היסטורי, אבל גם ספר קליל צריך לעשות בחן, ואת זה לא תמצאו כאן. תמצאו כאן בעיקר בדיחות תפלות, דמויות שטחיות ולא מעניינות וגם לא ממש מצחיקות, והאכלה של עובדות היסטוריות בכפית. מכיוון שאני מכיר קצת את הרקע האמתי לסיפור, התאכזבתי מאד מהבזבוז של סיפור טוב.

ישנם רומנים היסטוריים טובים יותר ומדויקים יותר, אבל הספר נחמד.