די יומרני לנסות לחזות את העתיד מאה שנה קדימה, אפילו עשרים שנה זה הרבה בהתחשב בקצב המעריכי בו מתפתחת הטכנולוגיה. תחשבו איפה היינו לפני עשרים שנה, לפני המצאת הסמארטפון והרשתות החברתיות, כמה שונים היו חיי היום-יום.

אבל אם מישהו כשיר למשימה, זה מיצ'יו קאקו, פיסיקאי מוערך ומממציאי תורת המיתרים, שראיין לטובת הספר את מיטב המדענים העוסקים במחקרים פורצי הדרך המתכוונים לשנות את העתיד.

קאקו מרחיב, מפרט ומנמק אודות שמונה תחומים אשר החידושים בהם צפויים לשנות את עתידנו –המחשב, הבינה המלאכותית, הרפואה, האנרגיה, המסע בחלל, העושר וננו-טכנולוגיה. המחבר מספק סקירה אודות המצב הנתון בכל תחום תוך תיאור חשיבותו, ומפרט את תחזיתו בחלוקה לשלושה פרקי זמן – העתיד הקרוב (עד 2030), אמצע המאה (2030-2070) והעתיד הרחוק (2100).

קאקו שומר על איזון עדין בין הנגשת המדע הפופולרי ודיוק המונחים המקצועיים. למדתי בעברי כימיה, פיסיקה וביולוגיה, באופן שאפשר לי להבין המדע בבסיס רוב תחזיותיו. עם זאת, היו תתי-פרקים מסוימים איתם יותר התקשיתי (בעיקר בתחומי הפיסיקה). נדמה כי חשוב שהקורא יגיע עם ידע בסיסי מסוים או לפחות עם המוכנות להרחיב אותו.

על אנרגיה גרעינית (ביקוע גרעיני) שמעתי זה מכבר, על יתרונותיה וחסרונותיה. אולם על היתוך גרעיני, המחבר חידש לי, בדגש על יתרונותיו הסביבתיים, הכמותיים והבטיחותיים, כמו גם על מיזמים העיקריים בתחום. הקשר בין מודלי שפה, מכשירי fMRI חדשניים והפוטנציאל לקרוא מחשבות, היה מרתק בעיניי.

כל התחזיות של קאקו מבוססות על טכנולוגיות פורצות דרך שבזמן יציאת הספר לאור (2012) כבר היו בעלות אב-טיפוס קיים. קאקו מקפיד לציין את שמות המדענים בכל מחקר באופן שעלול להלאות את הקורא, אך מדגיש את כוונתו לייחס קרדיט לעמיתיו. ייאמר לזכותו שנכון לתום שלב העתיד הקרוב (2030), הוא דייק ברוב תחזיותיו.

משעשע כיצד כל המדענים הנערצים וזוכי פרס הנובל, מתכחשים למוות – מסרבים להכיר כי הוא חלק בלתי נפרד מהטבע ומהחיים. יתכן שמתישהו נצליח באמת להאריך משמעותית את תוחלת החיים או אולי אפילו לגבור על המוות (אני סקפטי), אך בכל אופן, יהיו לכך השלכות דרמטיות ובלתי נמנעות.

האזכורים הרבים למיתולוגיה (היוונית, הרומית והנורדית), ולספרים, סדרות וסרטים פופולריים, מסייעים להנגיש ולהקליל את המורכבות שבספר. אם כבר טרחו להוסיף תמונות להמחשה, רצוי היה שיופיעו בצבע (ולא בשחור-לבן, מטעמים כלכליים אני מניח – מסקרן אם כך הופיעו גם בגרסה המקורית, אני מתקשה להאמין).

לטענת המחבר, במהלך המאה הבאה (המאה העשרים ושתיים), האנושות צפויה להפוך לציוויליזציה מטיפוס 1, ציוויליזציה פלנטרית, כזו שתצליח להתעלות על כל הפוליטיקה, המלחמות והפערים על מנת לרתום את כל אנרגית הפלנטה לטובתה. בהקשר הזה, קאקו בהחלט אופטימי ממני.

ספר מעשיר שעודנו אקטואלי,
לחובבי הז'אנר.

תארו לכם עולם בו אתם מרחפים לעבודה ברכב המעופף האוטומטי שלכם מעל מוליכי-על, נמצאים בחיבור שותף עם האינטרנט דרך עדשות המגע,
עובדים עם הולוגרמות של לקוחות ועמיתים, ומאריכים את חייכם עם נאנו טכנולוגיה בעשרות שנים!
הספר מציג הרבה התפתחויות חדשות ומעניינות בנושאים רבים (ביניהם מחשבים, רפואה, אסטרונומיה, תעבורה ועוד) המשנות וישנו את חיינו מקצה לקצה.
הכתיבה בספר קולחת ומותחת, ומסבירה בפשטות מושגים יוצאי דופן. אפשר בקלות להישאב לספר המדהים הזה, לצלול לנבכי העתיד ולאבד את תחושת הזמן.
הספר מתאים לאנשים הומנים וריאלים כאחד, אך כנראה שילהיב יותר את אנשי המדע שבינינו.
ולסיכום: ספר מומלץ ונפלא, נותן הרבה חומר למחשבה...

ספר מעניין שעובד עפ"י עקרון ההמשכיות. זאת אומרת שהוא לוקח דברים שכבר קיימים בוחש, מחמם, מוסיף קצת אלקטרונים, ומצפה שיצא משהו חדש ומועיל, שהמדע יוכל להתגאות בו והאנשים יוכלו להנות ממנו. כך למשל, אם יש לנו מכשיר טלפון - ופלסטיק יכול להיות גם נוזלי, אז למה שלא נייצר מכשיר טלפון נזיל, כזה שיסתדר ויתאים את עצמו לכיס שלנו או לארנק וכדומה. ולמה לא לייצר רובוטים שיעשו לנו את כל העבודה, וברור שנוכל להשתמש בחלקי חילוף זמינים לגוף שלנו. בקיצור, ספר נחמד שמתאים לכל מי שמתעניין בעתיד, והוא מומלץ מכל הלב לחובבי המדע הבדיוני. למה? תקראו...