מאסט בכל בית!!!!!! ברגע שמבינים את ההסכם הראשון טוהר המילה, החיים מתחילים להשתנות..... מאסט מאסט מאסט תהנו!!!
כוחו של הרגע הזהאקהרט טול1מומלץ בחום!!!! אני מודה תחילה לא התחברתי הכתיבה של אקהרט טול היא קצת יבשה אבל כשנכנסתי לספר...לא עזבתי אותו , ובשביל להבין יותר לעומק קראתי אותו שוב ושוב ושוב והיום הוא העוגן שלי.
ארבע ההסכמותדון מיגל רואיס26זהו ספר של מסירת ידע וחכמה כדרך חיים. לא בסגנון עשה ואל תעשה. גם לא בסגנון "אבא עני אבא עשיר". לא מלמדים בספר איך להרוויח יותר כסף או יותר מניפולציות פוליטיות חברתיות על אדם אחר. מלמדים איך לזרוק הסכמים קלוקלים שעשינו עם עצמנו ולכבד את עצמנו בהסכמים חדשים שיביאו לנו שפע של אהבה בכך שנאהב את עצמנו ונהיה טובים לעצמנו לפני הכל. אהבה הרי היא חינמית, היא גדלה כשאנחנו מאושרים. גדלה כשאנחנו טובים לעצמנו ואז אנחנו יכולים לפזר אותה סביב כמו האוויר המשותף לכולנו. אם הייתי מסכמת את הספר במשפט אחד לכל הספקנים שבינינו הייתי אומרת "ואהבת לרעך כמוך". הרי בביטוי הנ"ל מכונסת כל התורה כולה. אך יש בביטוי קוץ ואליה בה. מדוע? מכיוון שהאהבה שלנו לעצמנו לא תמיד שלמה וטהורה. ההסברים בספר מאוד קלים להבנה אך דרך ההטמעה שלהם בתודעה פחות קלה כי זו עבודה על הרוח.זה לא שריר שצריך לנפח במשקולת. אלא מחיקת אמונות שלא תורמות לנו בחיים ויצירת אמנות חדשות. ארחיב ואומר ראשית שהספר מגיע מתוך חכמה טולטקית מקסיקנית. הטולטקים לפני אלפי שנים היו מדענים ואמנים שהקימו אחווה של שימור ידע ומנהגים קדמוניים. את הידע העבירו מדור לדור בהחבא והצפינו אותו היות והיו חניכים שעשו שימוש לרעה בידע. כיום הידע שוב זמין לנו על ידי דון מיגואל כדי לחלוק אתנו את עצמת הטולטקים. ארבעת ההסכמות הגיוניות לגמרי גם למי שהמילה "רוחניות" גובלת בהרמת גבה וצחוק מתפרץ: אביא רק שניים מהם לטעימה. • ההסכם הראשון הוא "שמירה על טוהר המילה" – הרי מילים הם כלי נשק לכל עניין ודבר. הם כח. הם יכולים ליצור חלום יפה או להרוס אותו. אפשר לומר שהיטלר לצורך העניין השתמש במילים לרעה למרות שהמילים שלו הגיעו אל אנשים נאורים ואינטליגנטים עדיין בעזרת מילותיו הוא הוביל אותם למלחמה ושכנע אותם בכח המילה בלבד. כלומר מילים הם רעיונות ומושגים. הם זרעים וקרקע פורייה של מחשבות. מה שנזרע הוא גם מה שנקצור וזו תורה שלמה מהם הסיפורים שאנחנו מספרים לתודעה שלנו. בכל פעם שאנחנו מאמינים לדעה ומאמצים אותה אנו עושים הסכם שהופך לחלק מהאמונות שלנו. ההסכם שנעשה עם עצמנו בעניין לשקול מילים יעזור לנו לקיים עולם נקי יותר סביבנו. זה בקצרה. • הסכם שני הוא " לא לקחת שום דבר באופן אישי" - אם הרי נסכים עם הנאמר הוא יהיה שלנו כי אנו יוצאים מנקודת הנחה שהכל קשור בנו ב"אני". אנחנו לא תמיד אחראים על הכל! לא הכל זה בגללנו. גם כשמעליבים אותנו זה אמנם מושלך אלינו אך זה בפירוש לא שלנו. זה רעל מתודעתו של האחר ומהכוונה שלו אלינו גם אם הוא אינו מתכוון במילותיו להעליב. האמנות שלו הם שלו בלבד ואם לא נסכים אתם הם לא יהפכו להיות שלנו בשום צורה. כשאנחנו מרגישים מותקפים זה מכיוון שאנו לוקחים את הדברים באופן אישי ובתגובתנו אנו מגנים על האמונות שלנו שברובם הם "עורבא פרח". מקווה שהבאתי "טעימה" שעזרה לכם להחליט אם הספר הוא בשבילכם. הרי אנשים כואבים, אנשים מפחדים, כולנו לא מושלמים. לפעמים יש מסכות חברתיות שגורמות לנו "שהפה והלב לא יהיו שווים" גם עם עצמנו. "הבהירות" בהסכמים גרמה לי לפשפש בעצמי שזה דבר נפלא תמיד לכולנו.
ארבע ההסכמותדון מיגל רואיס18חברה שלי (שכבר הזכרתי) נוטף ממנה ריח דת. אני לא חושבת שהיא דתיה במובן הקלאסי, אבל לא אחת כשאנו מדברות היא מוצאת אסמכתא "יהודית" או איך של נקרא לזה למרבד הרעיונות שלנו. כך גם לספר הזה, אבל קודם אגיד את שלי, אותה - אח"כ :) יש מישהו שלא יודע כמה חשוב לשקול מלים, לא רק החוצה, גם כלפי עצמנו? יש מישהו שלא יודע כמה נכון וראוי לא לקחת דברים באופן אישי? (אפילו מחמאות) יש מישהו שלא יודע שעדיף לשאול שאלות במקום להניח הנחות, כדי להימנע מאנחות ומחוסר בהירות? יש מישהו שלא יודע שרצוי תמיד לעשות כמיטב יכולתנו? שיקום. אז הנה ספר-תזכורת לכמה דברים משמעותיים בחיים. רק תזכורת, אבל חשובה. ועכשיו המקור לתזכורת דומה שהיא הביאה: מדובר בספר שנקרא: מסילת ישרים- אמר המחבר: החיבור הזה לא חיברתי ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול.. אלא שכפי רוב פרסומם...כך ההעלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקח מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חידושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה, כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע..." כך שאם זה מעניין מישהו, אמליץ לעיין בזה יותר מפעם אחת... ו...השתדלתי לבקשת האתר לא לחשוף פרטים מהעלילה ;)
ארבע ההסכמותדון מיגל רואיס13ארבע ההסכמות זהו ספר שהגיע לידיי במקרה וזמן קצר מאוד הפנמתי והתחלתי לראות את העולם אחרת. אחת מההסכמות - לא להניח הנחות - עשה לי כלכך הרבה סדר בתקשורת שלי מול אנשים וכמטה של קסם הרבה מהכעסים שלי נעלמו מולם מאחר ותיקשרתי טוב יותר. ההבנה שכל אחד עושה כמיטב יכולותו הורידה לי את הרף הגבוהה שהצבתי לאנשים בחיי וכיום אני חיה יותר בשלום וקבלה פנימה והחוצה. ממליצה בחום לכולם לקרוא בלי הגבלה לגיל או מגדר.
ארבע ההסכמותדון מיגל רואיס9יצא לי לקרוא לא מעט ספרות העוסקת בפסיכולוגיה, מהות החיים, פילוסופיה של החיים וכו'. אני חייבת לציין שספר זה, על 105 עמודיו הוא אחד הספרים היותר מוצלחים שקראתי בז'אנר העוסק בתחומים אלו. אימרות חכמות ומהותיות שמתמצות במשפטים קצרים וקולעים, שנוגעים בנפש ומופנמים פנימה עמוק. האם הבחירות של האדם נקבעות על ידו? או שמא מוכתבות בלית ברירה על ידי סביבת חייו? מהו חופש אמיתי? האם הוא קיים בחיינו? האם אנו חיים במודעות שלמה בכל רגע בחיינו? האם אנו חופשיים עם עצמנו? האם אנו שלמים עם עצמנו? תשובות לשאלות אלו, מקווה שתמצאו במדריך המעשי לחופש אישי. חג פסח שמח לכל חברי הסימניה!
ארבע ההסכמותדון מיגל רואיס8את הספר הכריחה אותי לקרוא מורה יקרה שלי. אני לא רציתי. שמעתי על הספר, ובזמני כמוכרת ספרים מכרתי אותו כ"ספרי מתנה" לכל האנשים שלא ידעו מה לקנות לחברים שהם רואים רק פעמיים בשנה. אבל המורה בכל זאת הכריחה אותי, בטענה שאני צריכה "להפסיק לאמלל את עצמי". מה פתאום, אני לא מאמללת את עצמי, עניתי לה. ואני גם לא צריכה ספר רוחניקי-שטותניקי שיגיד לי במה ואיך להאמין. והנה בכל זאת, צייתתי וקראתי את הספר. נשביתי. אין מילה אחרת לכך. אני לא מאמינה ולא אאמין בעולם הרוחני לא משנה כמה ישלמו לי. אבל הנה, התאהבתי ברעיון ובשפה של הספר. במטאפורות שהוא מציג. כתקציר אני יכולה להציע דבר מאוד פשוט: הספר מנסה להדריך את הקורא להילחם בשדים שלו עצמו. השדים שלנו שעושים אותנו אומללים, הדרך שבה אנחנו בוחרים לראות את העולם - באלה הספר מבקש שנילחם ונקבל בעת ובעונה אחת. הוא שם דגשים ראשית על כוחו של האדם על עצמו וסביבתו, ורק אחר כך מפרט על האלוהים (לא משנה מה שמו ואיזו דת מייצג). הספר מצליח להעניק לקורא רצון וכוח נפשי לשנות את זווית הראייה על החיים עצמם, תוך מוטיבציה לשיפור עצמי, ולמלחמה בספר. הוא נושק לערכים אנושיים בסיסיים כמו יושרה, אמון, כבוד ואכפתיות. אני חושבת שהוא מתאים גם לאנשים שהרוחניקי מדבר אליהם, וגם לאלו כמוני שמפקפקים בהצלחה של ספרי העזרה-העצמית מהסוג הזה ובכל זאת רוצים לקבל טעימה מצויינת מהעולם הזה. הבראה מהנה.
ארבע ההסכמותדון מיגל רואיס5למרות האנטי שיש לי לספרות מסוג זה,יש לי סימפטיה לספר הזה.נתן לי אותו מתנה לפני שנים איש יקר לליבי שמצא לנכון שאקרא בו וכיבדתי את בקשתו.האיש איננו לצערי אבל זו מזכרת נהדרת שתרמה לי רבות.בעיקר הוא גרם לי לשינוי בדרך שבה אני מקבלת את הדברים הפחות טובים שקורים לכל אחד מאיתנו.הספר מכיל כמה עקרונות מנחים של התנהלות,או ניתוב הרגשות שלנו לדברים.כמו למשל היחס שלנו לאנשים שנותנים לנו מחמאה או ברכה,ליתר דיוק כיצד הדרך שהם רואים אותנו אינה קשורה למי שאנחנו באמת.לטוב ולרע.בפעם הראשונה שלא מצאתי שום מילה מזלזלת או צינית כמו שיש לי להרבה ספרים בעלי אופי של עזרה עצמית בשקל ותישעים.
ארבע ההסכמותדון מיגל רואיס3ספר מצויין ומומלץ. סוף מקסים ששווה את כל הספר. אם רב בני האדם היו חיים לפי הספר היו לכולנו חיים טובים יותר וכל אחד צריך לבחור בהסכמים האלה ליצירת חיים טובים יותר. מקסים!
ארבע ההסכמותדון מיגל רואיס2מתוך הספר ארבע ההסכמות 1 שמור על טוהר המילה המילים שלכם הן הכוח כדי ליצור 2 אל תקחו שום דבר באופן אישי. לא את הדברים החיובים ולא את הדברים השלילים 3 אל תניחו הנחות אזרו אומץ לשאול שאלות עד שתגיעו לבהירות המירבית 4 עשו תמיד כמיטב יכולתכם לא תהיה לכם סיבה לשפוט את עצמכם ולא תסבלו מרגשות אשם. ספר מאוד מומלץ
ארבע ההסכמותדון מיגל רואיס2ראשית אתחיל מהרמה הלוגיסטית של הספר - תרגום נהדר ובהיר של מיכל שלו. מדובר בספר בסגנון העידן החדש, המעביר לנו חוכמה וטכניקת ריפוי נפשי שפותחה בידי חכמים לפני אלפי שנים במקסיקו. אני בוחר לא להרוס ולגלות את ארבע העקרונות הקלים להבנה אך קשים לביצוע שהכותב מציע, אבל אני כן יכול לומר שמדובר ברעיונות שאינם זרים ליהדות ולישראליות. בשורה התחתונה, אין בן יהודה שלא קיבל את העצות בספר הזה איפשהו במהלך חייו בארץ, בתרבות שלנו. "ארבע ההסכמות" מתאים גם כמתנה וגם כספר לקריאה מכוונת, ללא הקיטש שמצוי בספרות מתנה כמו "ימי שלישי עם מורי".