הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 ביולי, 2012
ע"י אמיר לויט משרד עו
ע"י אמיר לויט משרד עו
איזו סיבה שבעולם יכולה היתה להיות כדי שהספר הזה יחצה את רף 500 העמודים?
למה מגלים מי הרוצח כבר באמצע ולמה אחרי שכבר יודעים איך קוראים לו ממשיכים להתייחס tליו בשמות שונים ומשונים?
המסקנה שלי מהספר היא כזו: סופר איטלקי (מאוד נחשב בתחומו למרות שהוא משתייך לתחום הבידור באיטליה), ממקם סיפורי זוועה ורצח במונקו מחוץ לארצו שלו ובכך מנתק את הרלבנטיות של המוצא שלו - וחבל.
הגיבור האמיתי של הספר הוא אמריקאי - מה שמגדיל ככל הנראה את יכולת העיכול העתידי של הספר בשווקי חו"ל.
הדמויות שנרצחות לא נהנות מאותו היקף של עומק - חלקן מקבלות רבדים, נימוקים ותיאורים מעמיקים של חייהן ושל מותן ואילו אחרות מסתיימות בעמוד וקצת, ללא סיבה, הסבר, נימוק או רקע.
אה כן... מתאהבים שם ממש בקלות.
בקיצור - מהספרים שאם לקחת לחו"ל כי חשבת שאחד עבה עדיף על שניים דקים, אז אפשר להסתדר.
בארץ, במרחק של מטרים מיתר הספרים ברשימת ההמתנה לקריאה, אפשר לדפדף פרקים שלמים ולא יקרה כלום.
קריאה מהנה!
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
נראה לי שזה ספר שמייצר 'קטילות' טובות...
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
אהה... טוב שגם אתה חושה ככה.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
