כפר המכשפות הוא יצירה מופלאה.ד"ר שורצמן הוא לא סתם מוערך, וגם לא סתם מנחם בן כתב שהוא אחד הסופרים הגדולים ביותר בספרות העברית, כאשר התייחס גם לספר הזה. שורצמן תיאר כאן את ההתפרקות והאטימות המוסרית של חיילי האינתיפאדה כפי שאף אחד לא העז לתאר, וההשוואה שלו לעימותים בכפר האפריקאי היא מרגשת וקורעת את הלב. אני עצמי, חייל לשעבר מגבעתי, מצאתי את הנשמה שלי מתוארת ומפורקת לה בספר הזה. וכמו שכתבו במוסף הספרים של הארץ, הספר אומר לנו בכאב רב שהגיהנום מצוי בתוכנו, ולא משנה לאן נלך, הוא ישאר שם. לפני חודש קראתי את הספר, מתנה מהחברה, ומאז הוא יושב לי בראש ובנשמה, לא יוצא כמו אחד השדים הללו, ששורצמן מספר עליהם,אשר פיתו אותם לחדור לתוך גופה של ילדה בכפר-המכשפות, ומאז הם נלחמו ןסירבו לצאת. הספר הזה הפך להיות אובססיה בשבילי. הוא מחייב אותי לחשוב מחדש מה בדיוק עשיתי שם, במקרה שלי בעזה, ואלו לא מחשבות פשוטות. כן, כמו שכתבו בעיתון הארץ, לא להחמיץ
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
