ביקורת ספרותית על כה אמר זרתוסטרא מאת פרידריך ניטשה
ספר לא משהו

---

קראתי בד בבד את שני התרגומים (הזמינים בצורת ספר) של "כה אמר זרתוסטרא", ואף מדיי פעם הצצתי בתרגום המוקדם ביותר, מראשית המאה העשרים, של דוד פרישמן (המופיע כולו, זמין וחופשי ב"פרוייקט בן יהודה" : http://benyehuda.org/frischmann/also_sprach_zarathustra.html).
את הביקורת המלאה כבר כתבתי בגרסה החדשה יותר, של אילנה המרמן בהוצאת עם עובד : http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=51667
הגרסה הזו, התרגום של ישראל אלדד בהוצאת שוקן, עניינה אותי ברובד הלשוני - תרגומהּ נחשב מליצי יותר, גם אם מדוייק פחות - ובניגוד לתרגום של אילנה המרמן בהוצאת עם עובד, בגרסה זו אין כמעט בכלל הערות שוליים, אין שום ביאורים, והקורא פשוט "נזרק" אל תוך הסיפור.
כשמדובר בספר "כבד" כמו "כה אמר זרתוסטרא", יש בכך חסרון גדול - אבל כשקוראים את הספר הזה, ונהנים גם מהערות השוליים המצויינות של התרגום החדש, ניתן להנות יותר מן הספר הזה (מה-גם שכפי שכתבתי בביקורת המורחבת יותר, אני לא מצאתי הרבה מה להנות ממנו).

ציטוטים אחידים שבכל זאת שבו את תשומת-לבי :


"ואף על הרחוב הוא [החורף] מטיל בדידות, עד שגם אני מכבדו ואינני סוגד כדרכם של בני תפנוקים, לאליל האש עב-הכרס.
טובה נקישת שיניים מעט, מסגידה לאלילים ! - זה לרוחי. אך למורת רוחי הם כל אלילי האש הלוהטים העשֵנים המעלים קיטור. את אשר אוהַב, אני מיטיב לאוהבוֹ בחורף מאשר בקיץ; מאז יושב לי החורף בביתי, איטיב ללעוג לאויבי, ולעגי הוא לבבי יותר."
(עמודים 173-174)

""למה לחיות ? הכל הבל ! לחיות, משמע, אתה דש תבן; לחיות, משמע, אתה שורף עצמך, מבלי שיחם לך."
פטפוט ישן-נושן זה עדיין נחשב בגדר "חוכמה"; ומשם שהוא ישן וריחו עבֵש, הוא זוכה ליתר כבוד. גם העובש מקנה אצילות. -
לילדים מותר היה לדבר כך : הם יראים את האש מכיוון שנכוו בה; רבה הילדותיות בספריה העתיקה של החוכמה -
ומי שאינו פוסק מלדוש תבן, איככה יהא רשאי לגדף את הדיש ! שוטים שכאלה, מן הדין היה לחסום פיהם !
שכמותם יתיישבו ליד שולחן וכלום לא יביאו עמם, אף לא את הרעב הטוב - ועתה הם מגדפים : "הכל הבל !"
ואולם, אחי, לאכול ולשתות כראוי, לא אמנות הבל היא ! שברו, שברו נא לי את הלוחות של נטולי השמחה !"
(עמודים 206-207)

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על כה אמר זרתוסטרא