ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 בדצמבר, 2011
ע"י רונדו
ע"י רונדו
שרלוק הולמס הוא הבלש שמאות מיליונים שמעו את שמו (ויש המשוכנעים שהיה קיים במציאות) אבל רק חלקם הקטן אכן קראו את הסיפורים והספרים של ארתור קונן-דויל.
את סיפורי שרלוק הולמס המקוצרים קראתי כשהייתי ילד, את מהדורת שנות השמונים פספסתי ואת הספרים באנגלית-ויקטוריאנית התייאשתי לקרוא עם מילון צמוד (משום שמילים רבות כבר לא בשימוש באנגלית המודרנית), לכן שמחתי מאד כשבהוצאת "מחברות לספרות" החליטו להוציא לאור מחדש את סיפוריו של ארתור קונן-דויל אודות הבלש שרלוק הולמס וידידו דר' ווטסון.
ראשית, להוצאה מגיעים שבחים על הכריכה: כריכה קשה עם צללית דמותו של שרלוק הולמס וכיתוב בצבע זהב על רקע ירוק (כרך א') אדום (ב') וכחול (ג'). גב הספר חלק וקבוע בו סרט סימניה בצבע המתאים (למעט בכרך ג'). הכריכה המהודרת והפשוטה הזאת הזכירה לי את הספרים הישנים שסבא שלי הצליח להציל כשנמלט מאירופה ופארו את ספרייתו.
שבחים מגיעים גם למתרגמות המקוריות (בשנת 1985) חנה לבנת ורות שמעוני ולמחדשת התרגום מאיה פלדמן (כרכים א' ו-ב') וגם לאורי בלסם (כרך ג', חלק שני) על ההיצמדות למקור, שימוש בשפה גבוהה ויפה ועם זאת קולחת ומובנת לבני שמונה עד שמונים.
בחודשים האחרונים נהניתי מאד לקרוא את הטרילוגיה ואת "כלבם של בני בסקרוויל" המוער והנה הסקירה על כרך א' (על האחרים בהמשך).
כרך א' מכיל את 12 הסיפורים שהופיעו בקובץ "הרפתקאות שרלוק הולמס" ו-11 הסיפורים שהופיעו בקובץ "זכרונות שרלוק הולמס". סיפורים אלו התפרסמו במקור ב"סטרנד" הלונדוני בין השנים 1891 עד 1893 עד שלארתור קונן-דויל נמאס מהבלש שיצר והוא הרג אותו בסיפור האחרון ב"זכרונות". אבל לא לדאוג, כתוצאה מלחץ הקוראים קונן-דויל החזיר את שרלוק הולמס לחיים בקובץ הבא שנכלל בכרך ב' (ממש כמו בטלנובלה עם 4000 פרקים). כל הסיפורים מסופרים ע"י ידידו של שרלוק (ןהסייד-קיק שלו) הרופא דר' ווטסון, שגם נותן הקדמה והסברים משלו לכל הרפתקה. בסיפורים האחרונים צץ לו גם אחיו של שרלוק.
כל הסיפורים המופיעים בכרך זה מבריקים ומתובלים בהומור בריטי. הפנינים הם "אגודת אדומי השיער", "הרפתקת הכדכוד הכחול", "הבעיה הסופית" וכמובן הסיפור הראשון "שערורייה בבוהמיה" שבו אישה חכמה ומתוחכמת גוברת על שרלוק הולמס.
לארתור קונן-דויל היה דמיון ויכולת מעולה לטוות סיפורים מרתקים ושופעי הומור, רק שלפעמים היו לו שגיאות בכל הנוגע לגיאוגרפיה של אירופה, מתמטיקה ולוגיקה. כך לדוגמא הוא מציין ששרלוק הגיע תוך 70 דקות מלונדון לברמינגהם, מרחק של כ-170 ק"מ! פירושו של דבר ששרלוק נסע במהירות של כ-150 קמ"ש ברכבת אקספרס, אלא שרכבות הקיטור של 1893 נעו לכל היותר במהירות של 45 קמ"ש... יש עוד טעויות שנחמד לנסות ולגלות תוך כדי קריאה. חוקרי שרלוק הולמס טוענים שהטעויות נבעו כתוצאה מלוחות זמנים צפופים ובמהדורות מסוימות אפילו "תיקנו" העורכים את הטעויות. טוב שבטרילוגיה זו השאירו את הסיפורים כלשונם.
הדבר היחידי המיותר בספר הוא ההקדמה השיטחית ורווית השגיאות של מיכאל הנדלזלץ (שמתעקש לקרוא לדר' ג'ון ה. ווטסון בשם "ג'יימס ווטסון" וכד'... איפה העורך כשצריך אותו?).
לסיכום: ההיגיון של שרלוק הולמס אומר שלאחר ששוללים את כל מה שאינו אפשרי, הרי מה שנשאר, ויהיה בלתי סביר ככל שיהיה, מוכרח להיות האמת!
מומלץ בכל לב!
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
