ביקורת ספרותית על הדרך הביתה מאת ברנהארד שלינק

---

הרומן נפתח בתנופה סיפורית מרשימה; ההתרחשויות רודפות זו את זו, הדמויות כובשות מייד את לב הקורא, והרקע העלילתי מתואר בחדות ובדיוק היסטורי, העושה שימוש חכם בפרטים קטנים המציירים את התמונה הגדולה.
פטר דבאואר מתחיל את סיפורו כנער המתארח מדי קיץ בביתם של סבו וסבתו בשווייץ. כבן שנולד לאם גרמנייה ולאב שוויצרי, שנהרג במלחמת העולם השנייה ושאותו לא הכיר מעולם, הוא נושא זהות חצויה – ועליה מאפילים גם סימני השאלה סביב חידת מותו של האב. כאשר מגלה פטר כי סבו וסבתו פועלים כמוציאים לאור של סדרת רומנים שנכתבו לאחר המלחמה, הוא לא עומד בפיתוי, ואף על פי שנאסר עליו קורא את אחד הסיפורים. הסיפור שובה את דמיונו. הוא מתאר גבר השב מן המלחמה אל בית משפחתו, ומוצא שם את אשתו – שהייתה בטוחה שהוא מת – נשואה לגבר אחר. מה שאירע לאחר מכן נותר בגדר תעלומה, שכן שאר הדפים של העותק שהיה ברשותו כשהיה נער אבדו.
אבל שאלת סופו של הרומן ממשיכה לנקר בראשו, וככל שהנער, ולימים הגבר, המספר את הסיפור, מתעמק עוד ועוד בשאיפתו לפתור את התעלומה, כך היא מסתבכת יותר ומשתלטת על חייו. מצד אחד, הוא מתפתה לחשוב שאולי מדובר בסיפור אמיתי. מצד שני, ההרפתקאות בסיפור מזכירות תבנית עלילתית המוכרת לו היטב מסיפורי האודיסיאה של הומרוס. אבל לא ייתכן שמישהו כילה את זמנו בכתיבת חיקוי ליצירה הקלאסית – ומדוע שיעשה זאת? אז פטר הולך לברר, מובל על ידי האינטואיציה שלו אל הכתובת הנרמזת בדפים שהצליח לשחזר, מתוך תקווה לגלות שם את סוף הרומן.
מכאן הופכת העלילה לסיפור בלשי כמעט, שבו מעורבים מוטיבים דרמטיים, היסטוריים ואישיים, וכל זאת תוך כתיבה מדודה, ייקית מאוד – בכל זאת מדובר בסופר גרמני, ועוד משפטן בהשכלתו – כתיבה שעלולה להצטייר כיובשנית, אך חושפת מעמקים של קונפליקטים רגשיים ועוצמה סיפורית שאין לעמוד בפניה. כראוי לכל ספר בלשי טוב, גם כאן הסיפור האמיתי חבוי במכמני הנפש של הגיבור. התמודדותו של פטר עם חסרונו של האב המת מועצמת עוד יותר לנוכח יחסיו המסובכים עם אימו הקרירה והתובענית; שאלות זהות ממשיכות להטריד אותו גם במערכות היחסים האחרות שלו עם הסביבה – הן בזוגיות, הן בתפקידים שהוא ממלא בחייהם של אחרים, והן בסביבת העבודה שלו; כמשפטן הוא מתקשה להתמודד עם שאלות פילוסופיות הנוגעות למושג הצדק ולתועלת המופקת ממנו; ועל כל אלה נפרש הצל המטריד של ההיסטוריה הגרמנית המתהווה – שאלת האשמה שאינה נמוגה לעולם, השדים מן העבר הצצים תמיד בהפתעה, והצלקות שהותירו חלוקת גרמניה ואיחודה מחדש על הזהות האישית-לאומית.
שלינק מצליח לאחד את כל אלה לכדי עלילה קוהרנטית מרתקת, הצועדת בעקביות אל רגע השיא שלה, בו ייפתרו השאלות והפקעת בנפשו של הגיבור תותר ותיפרם. לקוראים לא נותר אלא להצטרף למסע ולגלות בו את עצמם.

» ביקורות נוספות של שין מ.
» ביקורות נוספות על הדרך הביתה