ביקורת ספרותית על החיים על פי לובקה מאת לורי גראהם

---

יש גבול דק מאוד בין לימוד על תרבות באופן סאטירי לבין פשוט להשתמש בסטראוטיפים כדי ליצור רייטינג.
כאן מדובר במקרה השני.
אני מניחה שהייתי אמורה להתלהב מההבדל העצום בין אופן חייה של באזז, גיבורת הסיפור, שמתעניינת בעיקר בתיקונים פלסטיים ומאהבים צעירים, יחצנות שעשתה בעברה וכל מה שאפשר לצפות מתעשיית הבידור, וכך נצפה מכל הבולגרים לדבר על כבשים ותרנגולות וגינות הירק שלהם ועל קפיטליזם.
זה סיפור חביב מאוד אם רוצים להעביר זמן, היו קטעים שחייכתי ובאמת שלא באתי לקראתו עם ציפיות, אבל הרגשתי כאילו אני רואה את הסדרה הבריטית הישנה בה מלמדים מהגרים עברית וצוחקים על המבטאים והדת שלהם.
ואללה, אולגה מזכירה את לובה. זהו, כמה אפשר? אז יש קליפטומנית ואחת שמדברת עם הכבשה, איזו בת שמתה להצליח באמריקה בכל הדרכים הלא נכונות ושירותי מאפיה בולגרית וגם קרובי משפחה משעשעים והתמודדות עם עבר במשפחה כזו...
מלודרמה חביבה למי שפשוט אין לו מה לקרוא והוא חייב ספר קליל, וצוחק ממי שעוד מחקה מבטא רוסי.
לא הפיל אותי.
אגב- אם זה היה יוצא בשנה בה זה יצא באנגלית זה היה יותר רלוונטי! ברור שעכשיו זה לא זה.

» ביקורות נוספות של דובה
» ביקורות נוספות על החיים על פי לובקה