ספר מותח ומרתק.
הדמויות מוגדרות היטב,מעולה,חי מאד,מוקפד ובתיזמון גאוני.
תאורים נפלאים של חיבור בין גיבורת הסיפור לילדון חביב.
לא חשוב באיזה עמוד אתם נמצאים במהלך הקריאה,כיף לקרוא וקשה להניח מהיד.
מומלץ מאד וכולל כתיבה מקצועית עם רמזים מובנים מראש כולל תזמון של תפניות מפתיעות לאורך כל הספר.
אינפורמציה מעניינת על ברלין בתחילת שנות ה-30 משולבת בסיפור עלילה מרתק.
להערכתי הספר יכול להפוך לתסריט מעולה.

ספר טוב על תקופה איומה.
מדובר בערב עליית הנאצים. המטורף ראהם והחולצות החומות, אנרכיה עוני קיטוב חברתי ודקדנס.
וכל זה מסופר במבט של אישה, עיתונאית אמיתית( לא כמו המזוייפים של היום), שמטפלת בנושא אישי: העלמות אחיה.
עד כאן. מעבר לזה נחשפת העלילה והסיפור וחבל. כי הקריאה בספר חושפת רובד ועוד רובד של החברה בתקופה זו, מושחתת , רקובה מגעילה עם פינות חמות,תומכות ואנושיות. יש גם המרכיב של אנטישמיות, אולם אין זה מוטיב מרכזי.
למרות כל האמור לעיל זה רומן ואהבה בין אישה לגבר ובין אישה לילד.ומהיותו כזה אינו מעיק אלא שוטף, קריא ומותח.
שווה מאוד לקרוא.
מדוע הספר לא קיבל את המקסימום? כי חלק קטן מהתפניות הי מוגזם.חבל שאין ציון 4.5

אבל זה בהחלט מהספרים שאמליץ לחברי לקרוא.

אחד הספרים שלא צריך להתאמץ בשביל לקרוא,ספר זורם
כתוב בצורה כלילה ופשוטה.
מתאים לימים עמוסים שרוצים לקרוא ספר לא מסובך,אך באותו
מידה העלילה מעניינת ומותחת.
ממליצה.

שובל של עשן – רבקה קנטרל

איך אפשר לקחת רעיון עלילתי מבריק ולהפוך אותו לספר מייגע וחסר השראה? תשאלו את הסופרת (כך היא מכנה את עצמה) רבקה קנטרל שכתבה את הרומן הבלשי-היסטורי "שובל של עשן" על הרקע האופנתי של ברלין בשנות השלושים.

לפני כחצי שנה התחלתי לקרוא את "נוטות החסד". זהו ספר קשה לקריאה כך שאני נוהג לקרוא פרק, לקרוא משהו אחר שנוגע לאותה תקופה, קורא עוד פרק וחוזר חלילה. כך הספקתי לקרוא את "לבד בברלין" המתחסד (שלא אהבתי) ושניים מטרילוגיית "ברלין נואר" של פיליפ קר ("הפושע החיוור" ו"סיגליות מרס", על שניהם כתבתי ביקורות ב"סימניה"). ביוני יצא לאור "שובל של עשן" ובמסגרת המבצעים רכשתי גם אותו וקראתי.

גיבורת הספר היא אווה פוגל, עיתונאית פלילים בברלין, שמגלה יום אחד את תמונת אחיה המת בין תמונות המתים שלא זוהו. אחיה היה דראג-קווין והומו בעל מאהבים רבים. העיתונאית מנסה לגלות מי רצח אותו ומגיעה עד לחלונות הגבוהים של המפלגה הנאצית (כך לפי גב הספר) כשתוך כדי חיפוש מגיע אליה גם בנו הקטן של אחיה (שניסה פעם אחת לרצות את אביו ושכב עם אשה). ברקע המחברת מתארת את התקופה ממבט עיניהם של פשוטי העם המנהלים מלחמת הישרדות יומיומית.

עד כאן הכל טוב ויפה, אלא ש...

המחברת רצתה כל כך שנאהב ונזדהה עם הדמות הראשית עד שהיא שפכה עליה את כל הקלישאות האפשריות: הייתה לה ילדות קשה בצל אב אלים ושיכור ואם לא מתפקדת, היא נאלצה לשמש אמא לאחיה הקטן שרצה להיות בת וספג מכות מהאב, הארוס שלה נהרג במלחמה, היא עניה החיה בשכונת עוני, יש לה לב טוב, היא מחלקת את לחמה הדל עם בנו הקטן של אחיה וכו' קלישאות... כאילו שהמחברת לקחה דמות דיקנסית ועלתה עליה עם מכבש עד שנוצרה דמות שטוחה בעובי של נייר פרגמנט.

טוב, אז אם הדמות הראשית שטוחה אז אולי העלילה שוטפת ומעניינת... אלא שכמו באותו השיר מהאייטיז העלילה נעה צעד קדימה, צעד אחורה, סקובידו... בכל פעם שקורה משהו מעניין בעלילה המחברת דואגת לחזור אחורה עם עוד סיפור משמים מעברה של הגיבורה שלא תורם דבר להבנה ורק עוצר את שטף העלילה.

עוד חסרונות ודברים מעצבנים בספר הזה:
ההיצמדות לאירועים ההיסטוריים היא דבר חיוני בספר כגון זה. הסופרת מציינת לאורך הספר את הגזירות שהוטלו על היהודים בתחומי התנועה והתעסוקה, אלא שהעלילה מתרחשת בשנת 1931 בימי רפובליקת ויימר ואז לא הוטלו על היהודים שום גזירות רשמיות. האנטישמיות אמנם פרחה כבר אז ופלוגות האס-אה והאס-אס השתוללו כמעט ללא הפרעה אלא שהגזירות התחילו רק עם עליית הנאצים לשלטון במרץ 1933 וחוקי נירנברג חוקקו רק ב-1935.
דבר מעצבן נוסף הוא פירוטי היתר (השפעה של סטיג לרסון?), כגון שלושת רבעי עמוד לתיאור ארוחת הבוקר הדלה או חצי עמוד לתיאור שולחן הכתיבה במערכת וכד'.

בסה"כ הספר מציג רעיון בסיסי מעניין שאם היה מתגלגל לידיו של סופר מותחנים מיומן הוא היה מפיק ממנו מותחן שוטף ומעניין... אלא שבידיה של רבקה קנטרל הוא הפך לרומן סתמי ומייגע שמעלתו היחידה היא תיאור חיי היומיום של פשוטי העם בברלין באותה תקופה.

אני נטשתי את הספר באמצע כשהתברר לי שלא אכפת לי יותר מהגיבורה ולא מעניין אותי מה יקרה בהמשך העלילה הסקובידובית.

ממליצה על הספר
תמיד פחדתי מסיפורי שואה
הספר הזה כתוב כמו שאני אוהבת
הוא עוסק בכל כך הרבה תחומים
אהבה, משפחה, מגדר, חד מיניים, נאצים, גרמניה, תקופה, היסטוריה, אנושיות, עתונות, תקשורת, יחסים
פשוט התמוגגתי
כהכול כתוב גם כספר מתח וגם כרומן וגם וגם
וגם קליל ממש
פשוט כדאי
קראתי את הספר מיום ראשון 24/12/17 עד יום רביעי 17/01/18.

ספר נחמד, על ברלין בתחילת עליית היטלר והנאצים בכלל, הדמות הראשית היא כתבת פלילים שמוצאת תמונה של אחיה במשטרה ומתחילה לחקור את נסיבות מותו, מידי פעם מותח ובסך הכל בסדר לא יותר מזה....

ספר מתח נחמד על התקופה שלפני שלטון הנאצים כשהם רק התחילו להתארגן