ביקורת ספרותית על בעקבות אליס - מסעות לעולמו של לואיס קרול מאת חיים שפירא
ספר טוב

---

רבים ודאי מכירים את הקטע ב"נשיונל ג'אוגרפיק" שבו נחש שמתכונן לצוד חיה כלשהי ואורב לה - מוצא את עצמו, לפתע, ניצוד ע"י נחש גדול וחזק ממנו, שמפתיע אותו מאחור... הצייד הופך לניצוד...
כך הרגשתי (כמובן, לא גדול ולא חזק יותר מהמחבר) כשהחלטתי לחוות דעה על חוות דעתו של המזוהה ביותר בנושא אליס, והמתקשר ביותר עם ספריו של לואיס קרול – חיים שפירא.
אבל... שפירא מרגיע אותנו ומוציא את הרוח ממפרשי: "אין קריאה אחת בספרי אליס ואין פרשנות אחת. כאמור, ספר טוב הוא תמיד סוג של מראה המשקף לקורא את עצמו." ובמקום אחר ממשיך: "מגוון הדעות והפרשנויות על ספרי אליס הוא עצום...". וכנראה, אליבא דשפירא, "הדרך הנחמדה ביותר לקוראו היא כמסע התבגרות של ילדה."
בקיצור, קיבלנו אישור לצאת לדרך.
כיאה למתמטיקאי, ולוגיקאי כמובן, משלב קרול לואיס בספר הרבה הסקת מסקנות מהנחות יסוד מסוימות (כללי לוגיקה) ומנסה להסביר את הסילוגיזם המשעשע המתקבל מהן.
חלקם - הבנוי מחמש טענות, אינם כה קלים לפתרון. וכפי שקורה פעמים רבות, ישנם גם "פספוסים" רבים ב"הבנת הנקרא", ופספוסים אלה בעיקר, מעלים את החיוך על פנינו ונותנים לספר את ייחודו – ספר שכיף לקרוא, מאתגר את המחשבה, ושממנו נהנית קשת רחבה מאד של גילאים.
ובלי להזכיר קמצוץ מהמשחקים הלוגים הרי אי אפשר, אז הנה, ממש על קצה המזלג.
תמצאו שם את לוגיקת הציפור, את פרדוקס הסַפר, אכילס והצב, בעיית ארבעת הצבעים, כדורים לבן ושחור בתוך כד, ועוד בעיות רבות, מוכרות יותר או פחות.
כמובן, רבות מאי ההבנות נובעות מכך שאליס לא "בראש אחד" עם החבר'ה בארץ הפלאות דבר שהוא בסיסו של הספר, והוא הגורם המשמעותי ל"אי ההבנות" המשעשעות שמתגלות בפנינו.
ועוד על קרול. לו מנוכסת, כנראה, המצאת המשחק המוכר לרבים מאיתנו - "גשר של מילים", ובו צריך לעבור ממילה אחת לשנייה במספר צעדים מינימלי. לדוגמה: לעבור מהמילה "קר" ל"חם". המעבר אפשרי בשני צעדים, כשמילת הגישור היא "קם". ובדוגמה נוספת: במעבר מ"אף" ל"פה" נדרשים שלושה צעדים: "אף", "כף", "כה", "פה" וכו'.

לפני סיום, ייתכן ויהיו מי שיגידו שיש בספר הזה יותר מדי פילוסופיה, אך ממתי אנו מפחדים מהמילה הזו, ואם היא גם נושאת בכנפיה משב רוח נעים כמו הבדיחה הבאה (שהיא אינה מהספר...), מי אנו כי נלין?

שיימוס האירי עמד לצאת לפגישה הרומנטית הראשונה שלו.
הוא פונה אל אחיו, חביב הנשים ומבקש: "תן לי כמה עצות איך לדבר איתה."
"אגלה לך את הסוד," אומר האח, "בחורות איריות אוהבות לדבר על שלושה דברים: אוכל, משפחה ופילוסופיה.
אם תשאל בחורה אם היא אוהבת לאכול, זה יראה שאתה מתעניין בה.
אם תשאל על משפחתה, זה יראה לה שכוונותיך מכובדות.
אם תיכנס איתה לדיון פילוסופי, זה יראה שאתה מכבד את השכל שלה."
"יופי, תודה," אומר שיימוס, "אוכל, משפחה, פילוסופיה. עם אלה אני יכול להסתדר."
בערב, כאשר שיימוס פוגש את העלמה הצעירה, הוא מקשה: "את אוהבת כרוב?"
אהה, לא," אומרת העלמה במבוכה.
"יש לך אח?" שואל שיימוס.
"לא."
"טוב, אם היה לך אח, הוא היה אוהב כרוב...?"

נו, נכון שמעט פילוסופיה לא מזיקה, ואף מבדרת?

אחרי שחייכנו מעט, לכו ליהנות מהספר - כפי שגם אני נהניתי.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על בעקבות אליס - מסעות לעולמו של לואיס קרול