ביקורת ספרותית על בן המלך והעני - הרפתקה # מאת מארק טוויין
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 26 בספטמבר, 2011
ע"י יעקב


הסיפור מוכר, לכן לא אלאה אתכם בתיאור העלילה - פשוט לא כותבים כך יותר היום.

רציתי לשתף אתכם במשהו שהספרנית אמרה לי, כאשר שאלתי את הספר עבור ביתי - היא אמרה שחוץ ממני ומהורה נוסף, אף אחד לא שואל את הספר הזה יותר.

הייתם מאמינים?! זה פשוט אסון!

הספרים שרוב הילדים/הורים שואלים הם על נסיכות או בעלי כריכה יפה.

פשוט לא יאומן! מקווה שמצבכם יותר טוב.

דרך אגב, גם ביתי בהתחלה לא רצתה את הספר, אך לאחר שהתחילה לקרוא אותו, סיימה חצי ממנו בתוך ערב אחד. או כמו שזוגתי נוהגת לומר: ילדים צריכים לטעום כדי לדעת שהם אוהבים משהו.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית (לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
אצלנו התשובה המקובלת ל"אמא משעמם לי"הייתה "קחי ספר ותקראי" בביית היו מאות ספרים עד כיתה ד' הקריאו לי,הורי קראו.והאחיינית שלי בגיל 9 אוהבת מאד מחשב ואייפון וטלויזיה ועדיין מוצאת זמן גם ללכת לספריה בבי"ס וגם לקרוא במשך השבוע לבד ועם אמא שלה.
ספרים זו מתנה נפוצה מסבתא שלה לה ולאחותה הקטנה כך שזה לגמרי תלוי בהורים ובדגמא האישית
אוהבת ספרים (לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
אני את הספר הזה עכשיו קוראת לאחיין שלי שהוא בן 4
והור מתלאב מהספר הזה תודה שנתת לי רעיון על איזה ספר ליקרוא לאחיין שלי כי הוא מה זה אוהב ספרים
יעקב (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
הדברים שאמרתן מקובלים עלי הבעייה, לדעתי, שאנחנו מסתכלים על הנושא מנקודת מבט של שנות השבעים, שאז הרבה מאמצעי הבידור הקיימים היום בכלל לא היו בסביבה. לכן, היו לנו עשר-עשרים שנה לספוג את תרבות הקריאה. זה לא קיים היום.

לגבי האוירה בבית - אז, נראה לי שזה כן ולא: אנחנו מאד משתדלים לעודד קריאה. אבל הפיתויים בחוץ מאד גדולים והילדים לומדים מהסביבה די הרבה, אז חוץ מלתת להם כלים לבחור ולשפוט, אני לא רואה מה עוד ניתן לעשות.

דרך אגב, מה שמאד מפריע לי, שרוב הילדים לא יודעים ללכת לספריה ולחפש ספרים. הנוהג הזה לקנות ספרים כל הזמן הוא לדעתי כבר בעייה: ספרים היום די יקרים (80 עד 100 ש"ח לספר), כבר קשה למצוא מקום מסודר לספרים, ומאבדים את הערך המוסף של העבודה בספריה. יש אינטרנט והכל טוב ויפה, אבל ילדים לא יודעים לפתוח ספר, אולי אפילו ספר עזר ולחפש מידע. ובכלל לא יודעים לעבוד בספריה. לדעתי זה חסר.
dushka (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אני חושבת שאחת ההצלחות במשפחתי היא שכולנו, למרות השוני הניכר בהשקפותינו, דרכינו והעדפותינו האחרות, כולנו אוהבי ספרים וזה נקנה אגב אורחא. אמא שלי התייחסה לזמן האיכות שלה עם ספר כאל דבר קדוש ולא במטרה לחנך. בני הבכור, שלגמרי לא סיים את חוק לימודיו גם הוא קורא ספרים. ברור שהפיתויים קורצים אבל לקרוא זו הנאה גדולה (לשמה ולא לשם ה"תקרא- תצליח", סיסמא, שלמרות הכוונות הטובות מאחוריה, אני די מתעבת) אני זוכרת כל יצירה שלמדנו בביה"ס ובמרחק השנים גם מחבבת חלק מהן, יחד עם זאת אני חושבת שלקרוא זו הנאה אינטימית ויומן קריאה יכול קצת לפגום בה.
אפרתי (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אני חושבת שקשה להאהיב משהו על מישהו. חשוב להראות לילדים שספר הוא דבר חשוב מאוד, וזה אומר קניית ספרים במתנה בכל הזדמנות, מתן כבוד לספרים ועוד. אני, למשל, קיבלתי בילדותי ספר במתנה על כל ארוע או הזדמנות: תעודה טובה, יום הולדת ומחלה, כמובן. אבל שאלת הביצה והתרנגולת צפה מיד. האם אהבתי ספרים כי ביתנו היה מלא ספרים, או שקיבלתי אותם במתנה כי זו הייתה המתנה האהובה ביותר? ברור מה התשובה. מכאן, שאפשר לתת דוגמה טובה בתור בסיס, אבל לעולם לא תוכלו לגרום לילד להיות תולעת ספרים, אם לא יוולד כזה. חשוב לחשוף אותו לעולם הזה, אבל אין שום ביטחון שהוא יפול ברשת. בוודאי שכל גורם מלאכותי כמו יומן קריאה, יבריח את הקורא הצעיר מהספר. המסקנה: בית שלא נותן כבוד לספר, אין סיכוי גדול, שיגדלו בו אוהבי ספרים. אבל העובדה שילדיך לא ירדמו ללא סיפור ערש, לא יבטיח לך שהם יעוטו על ספרים בעתיד.
יעקב (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ניסיתי להקריא זה באמת עובד לפעמים. הבעיות הן:
1. לא תמיד יש זמן לזה. מה לעשות, צריך גם להתפרנס וזה אחד הדברים שנפגעים
2. הגישה שלי היא לתת לילד כלים, לסמן לו את הדרך. אז, באיזה-שהוא שלב, הילד צריך לקרוא לבד, לפתח את המיומנות שלו, כי ההקראה נראית לי קצת כמו קביים (אולי אני טועה בזה, אבל כך ההרגשה): הם מתרגלים לקול שלי במקום שיפתחו קול פנימי משל עצמם. אבל שוב - אולי אני טועה.
3. יומני קריאה לביה"ס היסודי לא ממש דורשים ניתוח ספרותי, יותר תאור של העלילה.

בגדול, תראי - אם תתני לילד לבחור - הוא יבחר בדרך הקלה. מעטים הילדים שראיתי שממש מתעניינים בדברים כאלה. יש הרבה הסחות דעת מסביב, פרסומת שמושכת אותם לכיוונים לא כל-כך רצויים (מבחינתי). לכן, יומן קריאה יכול להיות משימה טובה: גם להשקיע בקריאה, גם ללמוד לתאר דברים שקראו, לחשוב עליהם. זה לא נראה לי דבר רע. נכון?

dushka (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אוי לא, רק לא יומני קריאה.. להכריח מישהו לקרוא ועוד לנתח מוטיבים מרכזיים זה הורס את כל הכיף. לקרוא זה קודם כל כיף. לדעתי שתי הדרכים העיקריות בהן אפשר להשפיע על ילד להיות אוהב ספר הן א. להקריא, גם לילדים שיודעים לקרוא, גם למתבגרים, אם הם מוכנים, גם למבוגרים אפשר לנסות :) ב. לאהוב לקרוא בעצמך.
יעקב (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
לדעתי צריך לבנות משהו בדומה לזמרשת שהוא אתר המשמר את הזמר העברי המוקדם. וגם אני חושב שלא נותנים מספיק לתלמידים להכין יומני קריאה, אז הם לא קוראים: יש מחשב, טלויזיה, סתם לשכב ולהתעצל. כך לפחות היו לומדים להכיר ספרים כאלה. ילדינו עדיין בגיל שאנחנו יכולים להשפיע עליהם, אבל זה הולך ונשחק.
אפרתי (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אתה כל כך צודק. יש לי בבית הרבה מאוד מקלאסיקות הנוער כמו ספרי ז'ול ורן, מארק טוויין, אריך קסטנר, קארל מאקושינסקי ועוד ועוד. הם תופסים לי מדף שלם בשכיבה, לא של ספריה, אלא של ארון חדר שינה. אני לא יכולה למסור, לא אזרוק, כמובן, מי יקרא את זה??? (חוץ ממני כשאני מתגעגעת...)





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ