ובכן, אסביר את עצמי לגבי התקדמותנו המוסרית- אנתח דברי, כיום הערך הנעלה ביותר שאדם שם(בד"כ) בראש מעיינו הוא ערך המוסר. כקדרום לחפור בו משתמשים כנגד כל מי שחתיכת בד מונפת על ראשו כולנו מכירים משפטים כמו "דרך ארץ קדמה לתורה" וכו'
אני לא כל חושב שזה מדוייק, משום שישנם תרבויות שאין ערך המוסר נמצא אצלם בדרג העליון, ואם זאת הם מוסרים
הרבה יותר מאחרים.
בעידן פוסטמודרני קצת קשה לשים את המוסר בראש, כאשר לכל אחד "יש אמת משלו", "לי יאורי ואני עשיתיני".

לגבי הסיפא בדברייך: אני לא מאמין בקירוב לדת דרך 'תחבולות ומזימות' אלא בדרך הישר והטוב להציג את האמת כמות שהיא ולא לעוות ולסלף למענה- במקרה שלנו זה התורה.
אני יודע שאכן דבר זה לוקח יותר זמן ומאמץ קשה יותר, אך כשזה מגיע זה בצורה הטובה ביותר והמושלמת, איני מאמין בשידול אנשים לקיים מצוות אם כי להסביר להם בצורה אובייקטיבית ורק הם יבחרו את דרכם, כמו שאף התורה אומרת.
אני מביט סביב האנשים שאותם אני מכיר, והם היו חילונים וחזרו בתשובה משידול או לא מאהבה.
הם גלשו לקוטב מרוחק שנות אור מהאידיאולוגיה הקודמת, ולעיתים אין זה מביא אהבת ישראל (באנדרסטייטמנט), ויוצא מצב שהם שכחו מהיכן הגיעו.

'התקדמותנו' התרבותית? מוסרית? אהממ... לו יהי : ) ולמה זה "חשוב לציין כי אין בכוונת הכותב שום מטרה ל'החזיר בתשובה' לקרב לדת..." ? הא, למה??