ביקורת ספרותית על המניפסט הקומוניסטי מאת מרקס & אנגלס

---

בשביל שרעיון כלשהו יהפוך לאידיאה שיש מקום להתאמץ ולהגשימה נדרש הרעיון לעמוד בשלושה מבחנים: א. צדק. אם ועד כמה זה תואם את הצדק. כי רעיון לא צודק אין לו זכות קיום. ב. ישימות. שהרי רעיונות צודקים ולא ישימים יש למכביר ומה הטעם ברעיון צודק ככל שיהיה אם איננו ישים. ג. מחיר. ישנם רעיונות צודקים וישימים אך הרעיון לא מצדיק את המחיר היקר שמשלמים עבורו.

ואתחיל מהסוף: המחיר של הקומוניזם הוא יקר עד שגם אם הוא צודק וישים הרי שהוא לא מצדיק את המחיר. הרעיון הקומוניזם נוגד את הטבע האנושי, מחייב עוני לכולם (ארחיב בזה בסעיף הישימות) ומבטיח שלטון רודני שיגבר על רצון האדם בנכסים, רכוש וקניין. מה שמהווה סיכון שהתממש למרבה הצער לרודנות וטבח באזרחים על ידי השלטון. למעשה מספר ההרוגים על ידי נושאי הדגל של הקומוניזם גדול בהרבה אף ממספר ההרוגים בשם הרעיון הנאצי. ייתכן שהספר הזה הוא הספר הקטלני ביותר בהיסטוריה ובכלל אחד הארועים הקטלניים בהיסטוריה, אפילו פצצת מימן זה משחק ילדים למולו.

הישימות: 1. ללא ספק הטבע האנושי נוטה לרכושנות, לתחושת "שלי", הניסיון למנוע זאת מחייב התערבות כוחנית קבועה. מעבר לזה רוב ככל בני האדם יתאמצו הרבה בשביל להרוויח אך ישקיעו את המינימום האפשרי של מאמץ כשהרווח קולקטיבי ולו בגלל שהם יקבלו את אותו הרווח גם בפחות מאמץ. כך לדוגמא בספר "לך לך בני" מספר הסופר על קזחים בקולחוז חקלאי שאולצו לגדל מלפפונים למרות שהם לא סבלו ירק זה, מה שהביא לכך שהם נתנו לירקות להירקב בשדות ולא מנעו גניבות מהשדות שהרי ממילא לא הם אלה שיהנו מפרי עמלם.
2. סיבה נוספת שהרעיון לא ישים היא שהמשאבים העולמיים למרבה הצער הינם מוגבלים כך שאם רוצים לחלקם בשווה עם כל בני האדם הרי שבהכרח כולם יסבלו ממחסור. כמובן שנושאי הדגל הקומוניסטי לא סיפרו לקהל האוהד את האמת הפשוטה הזאת אך סביר להניח שרוב בני האדם יכלו להבין זאת לבד. הסיבה שהם תמכו ברעיון בכל זאת פשוטה. העשירים הם מעטים והעניים רבים והעניים האמינו בטעות שהקומוניזם שיקח מהעשירים ישפר את איכות חייהם. מלבד זאת לרוב בני האדם הרבה יותר קל לסבול עוני אם גם האחרים יהיו עניים... למעשה גם אם יסכימו לסבול עוני עולמי בשם הצדק הרי שבמציאות זה כמעט בלתי אפשרי שהרי תמיד יהיו בעלי כוח ומכיוון שיהיה ביכולתם לחיות ברווחה הרי שהם לא יוותרו על זה ויסבלו מעוני. כך גם הוכיחה ההיסטוריה שבעוד שהעמים שתחת שלטון קומוניסטי סבלו וסובלים מעוני מחפיר הרי שנציגי השלטון חיו ברווחה. (יוצאת דופן היא קובה שהעם שם אמנם חי בעוני אך גם השלטון שם די שותף עם העם בסבל).

הצדק: בעניין זה הדברים פחות ברורים ולא מדובר בשחור ולבן. הקפיטליזם בו ליוצר הרווחים אין הנאה מהרווח שנוצר על ידו לא מהווה את שיא הצדק. אך מנגד גם הרעיון הקומוניסטי לא נראה לי מוצדק. בפירוש לאדם יש זכות יתר על רעיונותיו שמביאים רווחים והוא לא אמור להתחלק בזה עם החברה בצורה שלא תתן לו שום יתרון על מי שלא חידש את הרעיון הרווחי. הדבר נכון לא פחות לגבי עמל פיזי, ברור שלחקלאי שטרח ועמל יש יותר זכות בפירות מאשר לתושב העיר שלא עמל בזה כלל.
מלבד זאת צבירת רכוש היא מאפיין אנושי בסיסי באופן טבעי ולכן לא שייך לטעון שזה נוגד את הצדק בדיוק כמו שהעובדה שאדם מעדיף את חייו על פני חיי האחר אינה נוגדת את הצדק, שהרי כל דבר שהוא טבע אנושי בסיסי הוא מוצדק מעצם היותו כזה.
גם אם יטענו שבכל זאת הרעיון אולי מוצדק הרי שבשביל לשנות שיטה בה חיים בני האדם שנים רבות כל כך צריך שיהיה ברור כמעט לחלוטין שהרעיון צודק, בעוד שלהשאיר מצב קיים מספיק שיש ספק.

מה שבכל זאת טוב בספר זה האפשרות לשלב רעיונות מתוכו בתוך השיטה הכלכלית הקיימת. לדוגמא לקבוע אחוז מסויים מהרווח ששייך לאלו שטרחו עליו בפועל כך שלפועל תהיה זכות ליהנות מפרות הרווח של מפעלו ולא רק לקבל משכורת. אך גם בזה יתכנו בעיות וכל שינוי בשיטה צריך להיות רק אחרי שיבדקו טוב טוב אם לא תהיה פגיעה לא מוצדקת בבעלי המפעלים, האם הכלכלה לא תיפגע בצורה שלא מצדיקה את השינוי והאם באמת העובדים ירוויחו מהשינוי.

» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על המניפסט הקומוניסטי