הביקורת נכתבה ביום ראשון, 24 ביולי, 2011
ע"י אהוד בן פורת
ע"י אהוד בן פורת
יש לי סידרה שלמה של "ספריה לעם" שאקרא אותה בתקופה הקרובה, אלו ספרים שסבתא שלי שהלכה לעולמה לפני כשנה, קראה. היא קראה בעיקר בצרפתית אבל גם בעברית, וזאת פעם ראשונה שאני מתוודע לכך שהיה לה גם טעם טוב בספרים. המלצתה האחרונה היתה לקרוא את "כל בית צריך מרפסת" (ויתכן מאוד שאקרא אותו בהמשך). אני יודע שבספריה הזאת יצאו לאור ספרים טובים, ביניהם כמה קלאסיקות ספרותיות, כמו היצירה הספציפית הזאת. תמיד רציתי להיות מנוי בספריה הזאת, כך שזו הזדמנות טובה עבורי.
אחת העובדות הידועות היום על הספר הזה (ופחות בזמנו כשיצא לאור במקור) הוא שרומאן גארי כתב אותו תחת שם אחר שבחר לעצמו. אף פעם לא הבנתי למה סופר בוחר בצעד הזה, אבל אין ספק לפחות מבחינת הספר הזה שהוא נכתב בסגנון קצת שונה.
מיד כשהתחלתי לקרוא היה ברור לי שהסיפור מובא דרך עיניו של מי שחווה משהו, והעלילה כמה שהיא יכולה היתה להיכתב על ידי סופר אחר כטרגדיה בזכות כמה עובדות בה, היא לא כזאת. קטונתי מלנתח ספר כזה או אחר, אבל לדעתי כדאי לקרוא אותו ולוא רק בכדי להבין את הווי החיים הצרפתי אחרי שהיא השתחררה מהכיבוש הנאצי, באיזו מצוקה נותרה האוכלוסיה ובמיוחד נשים, כמו אותה ניצולת שואה שמתוך מצוקתן האישית בחרו להגן על ילדים יתומים, ולא משנה שבמקרה זה הילד המספר הוא ערבי, נדמה שבין השורות מה שהסיפור הזה בא ללמד אותו הוא שעוד אז, באותם ימים מתוך היותנו ממוצא גזע השמי היה לנו גורל דומה.
ראוי לציין שהספר יצא לאחרונה במהדורה חדשה (ובה אולי תוקנו אותן טעויות דפוס שבמהדורה הישנה), ואם לחזור לסבתי ז"ל יש לי תחושה שהבנתי למה היא בחרה לקרוא את הספר הזה, אני מקווה שזה יהיה ברור לי גם בספרים הבאים שאקרא. בכל אופן הספר הותיר בהרגשה נוספת, והיא אלפי הבדלות, דומה לזו שהיתה לי בזמנו כשקראתי את "זיכרונות מהזונות העצובות שלי" של גבריאל גרסיה מארקס.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיר
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
סקירה יפה על ספר נפלא
רומן גארי השתמש בשם בדוי כדי להוכיח למבקרי הספרות הנפוחים שהם לא מבינים כלום מהחיים שלהם (פרשנות שלי). הוא מדבר על כך בהרחבה באחרית דבר של "עפיפונים".
|
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אב"פ:
מדובר באנשי שוליים שמתקיימים בכל מדינה: הם חיים ברובעים העניים, פרנסתם אינה לגיטימית, הם "זרים" - הם חיים בצרפת, באנגליה, בישראל וברור שבאמריקה. הם גיבוריו של הספר הזה, ולא חושבת שהם הושפעו מנסיבות פוליטיות כאלה או אחרות, כי עניים ואנשי שוליים תמיד יהיו.
|
|
|
חמדת
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אב"פ- אם יש בידך את הספרים
הישנים תשים לב לעטיפות הכל-כך שלכל ספר יש את המיוחדות שלה . בתקופה הזאת תפיסת עיצוב בעטיפות היו לחקות את סגנון העטיפות ש הוצאת פנגווין האנגלית . אני באופן אישי אוהבת את קו העטיפות הללו מאשר הצילומים או דמויי צילומים והכי גרוע צילום מתוך כרזה על בסיס סרט .
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
יעל, שימי לב לדבר נוסף
המחשבה על ארץ ישראל כמקלט תרתיי משמע.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
יעל, אולי זאת ההרגשה שלי
כמי שבדרך כלל חי את הדמויות שאני קורא עליהן מעבר למה שמסופר עליהן בעלילות הספרים, אבל מעניין (אם את זוכרת) מה חשת שהביא את האנשים, באותה תקופה שמסופר עליה, לחיות בשוליים ומאיזה עולם עויין הם חשו צורך לשרוד?
|
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אחד הספרים הנוגעים ללב שקראתי.
לא הרגשתי כמוך לגבי החיים בצרפת אחרי הכיבוש הנאצי. הרגשתי שמדובר באנשי שוליים, המנסים לשרוד בעולם עויין ומוכנים לחלוק במעט שיש להם .
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
