ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 ביולי, 2011
ע"י ביבליו
ע"י ביבליו
אני התלבטתי אם להגדיר את "מוזיאון הכניעה ללא תנאי" כספר "טוב" או סתם ספר "בסדר". בסופו של דבר, הוא ספר טוב - ספר מעניין, ספר מוזר, ספר קשה, ספר מסובך, ספר הזוי קצת. וגם לפעמים ספר מעצבן ממש. אבל סך הכול... ספר שווה יותר מאשר סתם "בסדר".
דבר ראשון - אם עוד לא קראתם את תקציר הספר, אל תקראו אותו. לא תבינו ממנו את עלילת "מוזיאון" ומעבר לכך, יש שם משהו שלא מופיע עד עמוד 250 (??). אין כל כך דרך לסכם את "מוזיאון", אולי מפני שאין עלילה בכלל. אפילו סיפור כולל אין כל כך. יש רעיונות, וחצי דמות מרכזית (שלרוב דוברבקה אוגרשיץ' לא מפרטת לגביה בכלל...). "מוזיאון" מתמקד יותר בעיקרים גדולים ומסובכים (כפי שאכן מתואר בתקציר - גלות, פליטים).
אי אפשר לומר ש"מוזיאון הכניעה ללא תנאי" הוא באמת רומן. יש בו גישה כל כך אישית, כל כך טבעית שאי אפשר להבדיל בין המספרת לבין הסופרת. הקטעים המפורקים דומים מאוד לזיכרונות, בעוד והקטעים הארוכים יותר מזכירים מאמרים (במיוחד מאמריה של אוגרשיץ', אשר עוד לא תורגמו לעברית).
התרגום לעברית טבעי וזורם, מתאים מאוד לטון הספר. הכתיבה חזקה וקולעת. לאוגרשיץ' יש נטיעה לפגוע בדיוק במטרה בנוגע להתנהגות בני אדם ואישיותם. כל אלה עושים את הספר קריא, למרות הסגנון הקטוע והכתיבה הקצת מפוזרת. זה ספר מוזר, אבל יש בו הרבה מאוד חומר למחשבה ואפילו שהוא לא מה שמצפים לו, זה ספר מעניין מאוד. לא מומלץ לקוראים המחפשים ספר קליל או פשוט לקריאה, אבל לקוראים המחפשים משהו קצת שונה, ממקור לא סטנדרטי, "מוזיאון הכניעה ללא תנאי" הינו ספר מתאים בהחלט.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
