ביקורת ספרותית על כל כתבי ג. שופמן - 5 כרכים מאת גרשון שופמן
ספר טוב

---

הכתיבה של גרשון שופמן כל כך מושכת ועשירה. אני מרגישה בה כבתוך תיאטרון, וזהי הרגשה שאין שנייה לה בקריאת ספר והיא מופיעה אך ורק בקריאת ספרים בשפת המקור (עברית, עברית, עברית) של סופרים איכותיים.
מהות הרגשתי היא בעובדה שכל מצב המתואר בספר מתרחש בדרך כלל בפרהסיה אך נדמה כאילו מעמעמים את התאורה כדי להחביא את ההמונים ואת אורו של הזרקור המרכזי ממקדים באיש אחד או בקבוצת אנשים קטנה. צורה כזו של כתיבה מדויקת מעבירה יפה את ההרגשה שביקש שופמן להעביר, והיא לרוב צביטה קטנה בלב.
צביטה זו היא הסיבה העיקרית לחיבתי את כתביו של שופמן, בתכונתו המוערצת להביא לידי התרגשות גם בסיפוריו הקצרצרים ביותר, במשפט יחיד ונוגע ללב. אני כשלעצמי על פי רוב לא נפעמת מסיפורים כה דלים במילים ומעדיפה לבכות על דפי הרומאן העבה ביותר מפני שאז נראה כאילו יש לי סיבה: ההכרה ההמשוכת עם הדמויות ואורחות חייהם. אך גם בסיפור קצר קומה, אם נכתב בידי שופמן, אני מצליחה להתרגש. למשל, במשפט המפורסם ביותר, מבינתי, מהספר: בתוך קהל צפוף, בתיאטרון או באולם זמרה יש שלאיש (או לאשה) נעשה רע פתאום והוא נופל מתעלף. רוב האנשים מסביב סוטים מעליו מתרחקים, משתמטים ורק שניים נמצאים תמיד, שחשים לעזרתו" מתוך "השניים".
נהניתי ממקבץ הכתבים, קצרים קצרים אך מעוררי מחשבות ארוכות ארוכות... ואולי "נהנתי" איננה המילה המתאימה. "נהנתי" היא מילה מתאימה עבור קומדיה או מחזה, ללא בשביל מקבצי מילים טראגיים משהו. "השכלתי"? אולי יותר מדי פאר. "התעמקתי". אולי לא המפוארת והמכובדת שבמילים, אבל זו הרגשתי.
התעמקתי ואהבתי.

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על כל כתבי ג. שופמן - 5 כרכים