רשימה של פוסט ; לספרה של מיכל שטיינר - נשיקה של טבחית ; הוצאת זמורה ביתן ;
עורכות - עליזה רז מלצר ועלמה כהן ורדי
1. כמה לא מעניין לכתוב רשומה על ספר גרוע. 'נשיקה של טבחית' הוא ספר גרוע.
2. כמה קל לכתוב רשומה בצורת רשימה. כנראה גם קל כך לכתוב ספר. זה שהרשימות הללו אינן ספרות אלא רק מתיימרות להיות איזושהי כתיבה 'סופיסטיקייטד', זה שהרשימות האלו חסרות עניין, מהוות לכאורה גימיק סיפורי - אלה לא היו די חשובים לכותבת וכך היא התעקשה להמשיך ולכתוב אותן לכל אורך הספר. (מה שמעורר תמיהה גם על העריכה וגם על ההוצאה).
3. נשיקה של טבחית הוא סיפורה של אווה/חווה, חווי, חוו'לה שהיא, כמה מפתיע, טבחית. היא טבחית מעולה אשר גדלה לתוך משפחה בה אביה היה טבח מעולה ובעל מסעדה ואמה תועה בנבכי עבר מצולק של שואה. ממש מדהים החיבור בין שרידי מחנות ההשמדה לבין אוכל, נכון?
4. אביה של חווה אינו מסכים לשתף אותה בהתנהלות המסעדה כך שהיא מרחיקה נדוד עד גואה. היהודי הנודד הופך בספר לשטוח וניו-אייג'י, כי מי שכותב רשימות סיפוריות כמו רשימות של קניות, לא באמת יכול להפוך ליבה ללב, אפילו אם ההתמחות שלו היא במילוי לבבות ארטישוק.
5. אבל, מובטח, שלבסוף אביה של חווה קורס בגלל? בדיוק, ליבו, והיא לוקחת את ניהול המסעדה והופכת אותה ל? כמובן, מסעדה צימחונית.
6. בתוך כך היא מנסה לתהות על מיקומה בחייה, והופכת את חדריה לבית. בד בבד, היא מנסה לתהות על מחשבותיה, רגשותיה, התנהגותה עם גברים, אהבותיה, התייסרויותיה, והופכת את חדרי ליבה לביתה הפנימי.
7. עם שלל הדמויות היא יוצרת מערכות יחסים קרובות-רחוקות, שכוללים בהן גם אימוץ ריגשי של נערות במצוקה. איך לא. (וגם חתולים, ברור) - כך שהמשפחה הגרעינית והמורחבת אמורה לשקף את המורכבות של קרבה וריחוק - בין בני אדם בכלל ובין קשרי דם בפרט.
8. חווה תמצא את אהבתה האמיתית, לאחר שתטעה כבחורה חכמה, תל-אביבית - גואית במיני גברים ודמעות, כי חייב להיות סוף טוב.
9. כל מה שכתוב מנקודה 3 ועד לנקודה 8 - מייגע, צפוי לעייפה וכתוב רע.
10. ולבסוף - נשיקה של טבחית, על שום מה? לא, כאן לא תצליחו לנחש. על שום שירו של אלתרמן, 'פגישה לאין קץ', מתוך השורות -"שם לוהט ירח כנשיקת טבחת". וזה אמור, מן הסתם, לשקף אלינו את הנשגבות הלירית ואת העומק הנעלה של הדמות ושל הסיפור. (ומכאן כבר מובן מאליו כי גם כל שמות הפוסטים, סליחה, הפרקים של הספר מצטיינים באותה 'מקוריות' ו'תחכום' ספרותי).
11. מתוך הכריכה הצידית אנו למדים כי מיכל שטיינר - "כותבת שירה, פרוזה ובלוג אישי שנקרא 'סלט מחשבות.' וספרה מעיד כי היא, כנראה, בלוגרית מצויינת וכי היא לא השכילה להבין שלא כל בלוגר, מוצלח ככל שיהא, יכול וראוי להוציא ספר.
12. ובהמשך לנקודה 11 , כמו בכל בלוג, תמיד יהיה בתוכו פוסט אחד טוב - והפוסט הטוב בספר הזה הוא: "פודינג אנגלי" עמודים 74 - 79 , כאשר אפשר להתמקד בפיסקא האחרונה שבה אכן ישנה נגיעה אנושית יפה. (ברור שלשם כך לא צריך לקנות את הספר, אפשר לקרוא את הפוסט בעמידה בחנות הספרים).
13. כמה טוב לדעת שכל רשימה מגיעה אל סופה. נשיקה של טבחית הוא ספר שמוטב היה לו לא היה יוצא לחשכתו.
הספר נשלח באדיבות המיזם המיוחד - מועדון קריאה - היכנסו להתרשם ולהירשם.
