אורחאן פמוק זכה בפרס נובל לספרות בשנת 2006. התחלתי לקרוא את הספר הזה עם המון ציפיות וכברת דרך נכבדה לא הבנתי מה העניין. אולם לאט לאט שקעתי בעולמו ההזוי של המספר המתאר סיפור אהבה אובססיבית אל קרובת משפחתו הרחוקה על רקע איסטנבול של שנות ה-60 ו-70, עם המתח בין הרצון להחשב מודרני ואירופאי והמסורת האיסלמית הנוקשה והמגבילה. הספר מרתק, מטריד ומאתגר בתיאור הבלתי מתפשר של נבכי נפשו של המספר וסבך רגשותיו. לא לוותר.











