צל של מלאךאדיבה גפן10אין ספק שלגברת גפן יש כשרון כתיבה משמעותי. שפה עשירה, משחקי לשון ודימויים שנונים לעייפה. כן, בשלב מסויים זה מתחיל להיות מעייף. ספר מתח צריך לזרום ולא לנסות להרשים במשחקי לשון שנונים. הכתיבה אכן יפה ואם זה היה תרגיל בכתיבה ספרותית באורך שם 20 עמודים, הייתי נותן לו ציון גבוה. הלוואי שיכולתי לכתוב ברמה כזאת. אבל זה התיימר להיות ספר מתח. לשם כך צריך עלילה וכאן לטעמי הייתה הנפילה העיקרית, לא נפילה קשה, אבל גם לא ספר מתח מעולה. שוב הז'אנר השחוק של השוטר הטיפש והבלש הפרטי החכם. מי שעוקב בתשומת לב אחרי השתלשלות העניינים, ישים לב למספר טעויות לוגיות בספר שהעורכת גם היא פיספסה. הייתי מפרט כאן, אבל זה יהיה "ספוילר". בגדול, ספר עם עלילה רופפת מעט ולא משכנעת.
צל של מלאךאדיבה גפן1הספר מתחיל בביקור בזק על ידי גיבורת הספר – דקלה שישקוביץ בבית חוסים: " בית היונה " בעכו. גיבורת הספר שלנו נתקפת בחולשה עם התעלפות בצידה. כשחושיה שבים אליה היא שומעת: "דוקי תחזירי....." קול מוכר מעברה... מי עומד מאחורי הקול המוכר הזה? מי בעברה כבר קרא לה דוקי? בעקשנות רבה דקלה מחליטה לנבור בזיכרונותיה ונזכרת באליל נעוריה. החלטה מהירה משיבה את דקלה לביקור חוזר בעכו כדי לפגוש את אליל נעוריה ולגלות מדוע הוא המכונה "אנגל" מתחמק/מסתתר ממנה... בתחבולותיה הבלשיים מצליחה דקלה בהעדרו של זה, לחדור לחדרו, לפשפש במגירות שולחנו במעון החוסים... ומי שהחטיאה את מטרת ביקורת בעכו שב לביתה מאוכזבת..... שיחת טלפון לבית הוריו מעלה שאלות: מי הרים את הטלפון והקשיב לשיחה של דקלה ואביו של אליל נעוריה? האם זה באמת אביו של "ייעוד/אנגל"? האם באמת זה ייעוד שבשנות התבגרותה שעבר בזרועותיו במקשת אבטיחים של יעקובוביץ’? המתח עולה מדרגה כאשר בעמוד 70... "לא טעות, לא הזיות של מוח מבולבל זה היה הנער שאבד לי פעם. ייעוד". הספר מלווה בלא מעט משפטים מצחיקים, שנונים וחריפים: "מסקרה להרמת מפלס העצב". "אתה ניראה כמו שק קולרבי". "איחרת, יבחוש בן ג'רפה". "אישה הנראית כמו ענב שנשאר להתייבש בשמש" . כמו בכל ספר מתח יש רצח ואחריו עוד רצח של אדם שאולי יודע משהו ... הנה כבר הגענו ל"פתרון התעלומה".... אבל שה"פתרון" כבר על סף הדלת... אותו "פתרון" עובר לעולם המתים... ואז שוב האדרנלין עולה אצל הקורא ומתחיל מסע חיפושים לחלון הזדמנות נוסף לפתרון התעלומה. אדיבה גפן מובילה את קהל הקוראים לפיתרון התעלומה אט אט. דומה הדבר לציור: עוד צבע, עוד גוון עוד קו וכך הלאה עד שהציוד ברור... כשהציוד ברור לנו - אנחנו מקבלים את התשובות לשאלות: למה? מדוע? מתי?איך? מי? סגנון הספר הנוכחי דומה לספרים הקודמים שאדיבה גפן כתבה ואהבתי גם אותם. זהו ספר קליל, מרתק, מלווה בהרבה משפטים מושחזים שמעלים חיוך. נהניתי מהספר ובהחלט ממליצה לכל הקוראים ספרות מתח לא לדלג עליו. לי יניני
צל של מלאךאדיבה גפן3ספר מקסים, משעשע, מותח ואפילו מפתיע. אהבתי מאוד את הכתיבה של אדיבה ספר שני שהיא לא אכזבה.
צל של מלאךאדיבה גפן0ספר טוב, יש פעמים שהשפה לא במקום אבל זה חלק מהדמות. מתח יש בקטנה, סיפור מסגרת סה"כ בסדר.