בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 בספטמבר, 2007
ע"י atalya
ע"י atalya
משהו השתבש קשות באסופת השירים הדקיקה - הרעיון של תרגומים חדשים לשיריה הנצחיים של אנה אחמטובה דווקא נשמע לא רע בכלל. אך למעשה, מבחירת הצבע המזעזע של הכריכה ועד לשירים המתורגמים באופן משעמם ולקוני - משהו רע קרה.
אני זוכרת את השיר הראשון של אנה אחמטובה שקראתי, זה היה "שיר הפרידה האחרונה". המורה לספרות צילמה על דף ענק מספר תרגומים לשיר, וביקשה מאיתנו לקרוא את כולם ולהחליט מהו התרגום המוצלח ביותר. כולם היו תרגומים מצוינים של משוררים מצוינים - את התרגום של לאה גולדברג, למשל, אני זוכרת שאהבתי מאוד.
תרגום זו אומנות בפני עצמה - והגרסאות של מירי ליטווק לשיריה של אחמטובה מכערות את השירה העדינה של המשוררת הרוסיה. מילא הכריכה שכמעט עיוורה אותי - אבל ההתעללות שעוברות במקביל גם השפה העברית וגם שירתה של אחמטובה, גרמו לי להתחרט אנושות שקניתי את הספר.
רק בחירה של בית אחד משיר אחד אציין שהתאים לרוח הקובץ -
"רחמים מבקשות עיני
על כרחי. אותן אסתיר
כאשר נהגה באוזני
שם קצר ובהיר."
במילה אחת - רחמים.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת