ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 30 במאי, 2011
ע"י מאנצ'קין
ע"י מאנצ'קין
הביקורת שלי תתחיל בשתי הסתייגויות:
1. אני לא מטורפת על ספרי פעולה
2. הספר הזה סובל מאוד משלושת הספרים המדהימים שקראתי לפניו ("חמדת", "אחי הקטן והמציור" ו"המפתח של שרה")
אחרי שהבהרתי את שתי הנקודות האלה הספר הזה הוא רק "בסדר". דיוויד בלאדצי הולך ומסתמן לי כ"רם אורן" מתוחכם (להבדיל!) קראתי כמה ספרים שלו והטוב ביותר ללא ספק הוא "משחק השעות"- כל שאר הספרים מרגישים כמו "עיבוד מחדש" שלו (ולדעתי הוא אפילו לא הראשון).
מבחינת "שבריר שניה" ציפיתי ליותר מהסופר.הסיפור מורכב (אבל לא מותח) והסוף לא צפוי (אבל גם לא מפיל) והדמויות משעשעות (אך מעצבנות לפרקים). יש אפילו קטעים שדי קשה לעקוב אחרי העלילה ולא בגלל שהיא גאונית- אלא מתוך סירבול כזה או אחר...
לסיכום יש את המרכיבים המנצחים של בלאדאצי (אוהביו יאהבו את הספר) אבל עלי הוא לא עשה הרבה רושם, 6 בסולם ליבי.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מאנצ'קין
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
לאחים שלי
יש את כל הספרים שלו, אז אולי אחרי מה שאמרת אני אתן צאנס לרביעי (כי קראתי את ה3 האחרים ואת "משחק השעות" אהבתי יותר מכולם)
|
|
|
ליאת
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
אני קצת מסכימה איתך
בנוגע לכך שהספר הוא לא הצלחה גדולה, אך מדובר בשלושת ספרים מדהימים (יצא לאחרונה ספר רביעי) של קינג ומקסוול. הספר הראשון, "שבריר שנייה" היה באמת חביב, אך לא מיוחד. לאחריו הופיע "משחק השעות" שהיה בהחלט טוב מאוד ולאחריו "גאון פשוט" שהיה גאוני.
לפי דעתי, עצם העובדה שהספרים היו מוצלחים בהדרגתיות (השני יותר מהראשון והשלישי יותר מהשני) זה מה שהופך את שלושת ספרים אלו לכה מוצלחים. את הרביעי לא יצא לי לקרוא עדיין, כך שלא יודעת אם באלדאצ'י הדרדר או שהצלחתו ממשיכה גם בספר הרביעי. |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
