ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שבת, 28 במאי, 2011
ע"י יהודה
ע"י יהודה
ספר כל כך אפור ומדכא שכמעט חובה לקרוא ביום שטוף שמש, אולי ממש על חוף הים כדי לא לשקוע במרה השחורה שהסופר מצליח בכל כך הרבה כישרון להעביר. התרגום מצויין, השפה כמעט פיוטית.
הצבעים נשכחו מזמן, אפילו הים נדמה לעופרת מותכת. ובעצם הכל מת.
הסופר מיקד את תשומת הלב שלי בהישרדות שלהם כאב וכבן. כמעט אף מילה על האם שכנראה מתה מזמן, על מי הם מאיפה באו. פשוט כלום. בדיוק כמו שם הספר, העיסוק הוא בדרך- בתיאור שלה ושל ההתמודדות איתה.
בהתמודדות של אב ובנו הצעיר והתמים עם הישרדות על כמעט פני הירח. הכל אפור ומת.
השורדים נחלקים לקאניבלים וללא קניבאלים שגם מכונים נושאי האש הטובים.
הסופר בכוונה התעלם מהגורם לשואה הזו, למות כדור הארץ. האם זו שואה גרעינית? לא ידוע. לוחמה ביולוגית? כימית? מטאוריט שנחת? שריפות ללא סוף חוצות יבשות? הסופר לא מגלה.
המשכתי לקרוא (אך באיטיות ובין ספרים אחרים) בזכות הכתיבה היפה הכמעט פיוטית, הסקרנות לברר מה היה הגורם למות כדור הארץ.
ממליץ לקריאה על שפת הים, ביום קיץ משעמם. אבל לא לכל אחד. קודם תעיינו בו היטב, אחר כך תחליטו אם מתחשק לכם להבין כיצד ייראה העולם אחרי סופו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
יהודה
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
צריך מצב רוח מתאים
אף עץ לא שרד על פי הספר, אף חרק, אף דג, אף בעל חיים.
התלות של בני האדם בקופסאות שימורים עתיקות הכרחית. |
|
שוקולדה
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
מחכ הלי על המדף...
ולכן קרתאי את ההמלצה שלך ברפרוף.
אני מחכה לקרוא אותו אבל ברור שצריך להיות במצב רוח טוב בשביל זה. |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת