הפתעה, הפתעה, בדרך ״לנקות״ את גרמניה מהגזע המתועב ביותר, מאויבי האומה הארית, הטהורה,
נתקל היטלר בבעיה שכנראה לא הביא אותה בחשבון. בצבא הגרמני, למרבה הבושה שירתו מאות ואפילו אלפי יהודים!
אני מתאר לעצמי את איילת הגורל צוחקת בכל פה, בראותה את מבוכתו של היטלר, אוי לבושה ואוי לעם שבשורותיו משרתים יהודים משוקצים, מה לעשות בהם? ומה לעשות במשפחתם?
אוי לבושה שביניהם מוצאים קצינים ומפקדים רבים ומוכשרים, ושנוסף לכל נושאים בגאווה רבה את אותות ההצטיינות בקרבות ושבהם הציגו גבורה עילאית, אוי לבושה שחלקם אפילו ענדו את אותות הכבוד ואף כאלה שעוטרו ע״י הפירר בעצמו!
איפה היה הגסטפו? למה לא שילחו אותם כמו את יתר הגזע הנתעב הזה מיזרחה?
בספרו של מארק ריג, הוא חושף פן מסתורי, ולא ידוע, פרשת היהודים ששירתו בצבא הנאצי, בניגוד לכל הסיכויים, ועוד יותר מכך, על ידי שירות בצבא מצאו יהודים אלה פיתרון לבעיית ההגנה על משפחתם, וכל עוד שירתו הנ״ל בצבא, היו משפחותיהם מוגנות מפני גירוש.( לא כולם, מפני שנעשו טעויות והיו בני משפחה שגורשו למזרח, והושמדו).
עכשו, תארו לעצמכם איך מרגיש חייל יהודי, המשרת משטר משוקץ, הרואה בו גופה מהלכת , ואשר מצד שני נישבע אמונים לשרת עד מוות את הפירר ואת ההיימט!
מה מרגישים האנשים שמשרתים תחת פיקודו של יהודי, חיילים גרמנים שעברו אינדוקטרינציה ורואים ביהודי טוב יהודי מת? כיצד יחוש גרמני טהור ארי במוצאו, שניצל בקרב על ידי יהודי נחות?
נלך עוד יותר רחוק, כיצד איפשר היטלר ליהודים ( או אפילו לחיילים שמוצאם רק חלקית יהודים), להגיע לדרגות בכירות בוורמכט?
דוגמה מאלפת לסיפור של גנרל יהודי בשירות הרייך: פילדמרשל ארהרד מילך יהודי למחצה, הספור שלו עוד יותר נורא מכוון שמילך ידע על השואה, נתן פקודות שמשמעותן השתתפות אקטיבית בחיסול היהודים, והוא אף נשפט בבית הדין לפשעי מלחמה בנירנברג.
מספרם של היהודים שהגיעו לעמדות בכירות בהיררכיה הנאצית היה נמוך, אבל היו מקרים נוראים
של שיתוף פעולה ממשי בפעולת ההשמדה או ההרג, גם אם לא באופן אקטיבי, אבל באופן פסיבי
הם השתתפו בפעולות אם ידעו או לא על השמדת היהודים השאלה עדיין פתוחה, אבל אין ספק שידעו שליהודים קורה משהו גרוע, והם שיתפו פעולה עם המשטר, או מתוך הזדהות או מרצון להסתיר את מוצאם היהודי ולהראות כ״אריים״.
תוך כדי קריאה בספר, נתקלים לעיתים קרובות במושג הגרמני ״ מישלינג״, שפרושו בעברית, בן תערובת. היהודים חולקו לקטגוריות הטוהר דמם כאשר אדם ששני הוריו הם יהודים שלמים, נחשב ליהודי מלא, כאשר אחד מהוריו הוא גוי, הוא נחשב למישלינג, ז״א יהודי למחצה, וכך הלאה יהודי לרביע , כאשר אדם נחשב לארי, חייב להיות גרמני טהור מדור שלישי, ואיש אס אס חייב להוכיח, טוהר דם עד לדור השישי!
המישלינג, שנותרו לשרת בצבא, ולא טוהרו, לאחר שהיטלר הוציא פקודה לסילוקם מהצבא, יכלו לבוא לעזרת בני משפחתם היהודים, וזאת לעיתים קרובות תוך כדי שנעזרו בהתערבותם של מפקדיהם.
ספרו של ריג מאיר עיניים לא רק בהסבריו את הקונפליקט שלתוכו נכנסו הראשויות הגרמניות, אלא גם בתיאור הקונפליקט האישי שאליו נכנסו אותם אנשים, שהיו מודעים להיותם יהודים וחלקם היו מודעים לנעשה בהם, ובכל זאת המשיכו לשרת את הצורר בנאמנות מוחלטת. כאשר הקונפליקט האישי היה כבד מלשאתו, רבים בחרו להשתחרר מהצבא ולהשתתף בגורל אותו ייעדו הנאצים לאחיהם היהודים.
קריאה בספר זה קשה ומייסרת, היא מעמידה שאלות קשות בנוגע להתנהגות תחת שלטון טוטליטרי רצחני, כאשר רבים מאנשים אלה בחרו שקשה מכל, להמשיך לשרת את הצורר תוך ידיעה שמשפחתם ניזוקה ואף מחוסלת על ידי עושי דברו.
ספר מעולה, שווה קריאה.
