ביקורת ספרותית על חידת מותי מאת אמנון ז'קונט (yaelhar)

ביקורת ספרותית על חידת מותי מאת אמנון ז'קונט
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 במרץ, 2011
ע"י yaelhar

אני לא קוראת ספרות עברית, אבל יצא שמחלקת שימור לקוחות שלחה לי תלוש לספר בתנאי שלא אעזוב אותם (בעברית - שוחד) וזה היה הספר היחיד שלא קראתי. עקרונות עקרונות, אבל אני לא מאלה שמוותרים על ספר. מיד התיישבתי לבדוק את שיניו של הסוס שניתן לי במתנה.

זהו ספר מתח, שעלילתו היא חידה מההיסטוריה הקדומה של עם ישראל. גיבורו הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, שמנסה לפתור את התעלומה ההיסטורית, ובד בבד לסדר מחדש את חייו שהלכו לאיבוד.

בשביל שיהיה מתח אתה (טוב, אני) צריך להזדהות עם הדמויות. צריך שיהיה איכפת לך מה קורה להם, אתה צריך לדאוג להם כשהם נמצאים בלילה לבד, כשמשהו מאיים אורב... זה לא קרה לי: הדמויות כה פלקטיות, שאפילו בתאטרון בובות הייתי מרגישה יותר הזדהות. ובנוסף הדמויות (הישראליות, כן?) כה לא אמינות, שזה גובל בגיחוך: פרופסור באוניברסיטה חסר כל הבנה בפוליטיקה של המוסד בו הוא עובד וכולם מתגייסים לגונן עליו. באמת. אם הייתי קוראת את זה בספר, נגיד, איסלנדי, הייתי אומרת לעצמי "מה אני יודעת? אולי באיסלנד זה ככה?"

יש בספר הזה הכל: שב"כ, יחסי יהודים-ערבים,חרדים הזויים, עשירים מופלגים הבוחשים בקלחת, ואפילו אנורקסיה. אבל הוא מוכיח שלפעמים השלם הוא פחות (הרבה פחות) מסכום חלקיו.

כמו שהבנתם כבר: ממש לא אהבתי והחלטתי נשארה בעינה - להמשיך לקרוא ספרות מתורגמת.

*

11 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על חידת מותי

טוקבקים

+ הוסף תגובה

yaelhar	yaelhar (לפני 14 שנים ו-7 חודשים) טוב, זויות ראייה שונות הן מה שעושה חיים מעניינים, לא? מבין מה שציינת קראתי את הכלב היהודי (שהיה גרוע ולא אמין בעיני, מצטערת) וספרים נוספים של סופרים ישראליים אחרים, שהביקורת דווקא היללה, ושעזרו לי לגבש את דעתי על הספרות הישראלית. מובן שכל הכללה היא רעה, ומדי פעם אני מתפתה לנסות - ומתחרטת בדרך כלל.
Mira	Mira (לפני 14 שנים ו-7 חודשים) אני חולקת על דברייך, אני חושבת שיש הרבה סופרים ישראלים צעירים שכתבו ספרים מאוד מרתקים כמו: הגר ינאי עם 2 מטרילוגית לוויתן בבל, אורלי קסטל בלום עם חיי חורף, אשר קרביץ עם כל ספריו במיוחד הכלב היהודי. מירה
עמיר	עמיר (לפני 14 שנים ו-7 חודשים) זכרון דברים אפשר לחלק את היחס שלי לספרות העברית ללפני ואחרי "זכרון דברים".
יפעת	יפעת (לפני 14 שנים ו-7 חודשים) לצערי עלי להודות שגם אני כזו, מעדיפה ספרות שלא מפה פעם זה היה כי רציתי אווירה אחרת, נכאה פחות ממה שנדמה היה לי שמציעה הספרות מכאן. מאז אני שמחה לומר שהיו כמה סופרים שהצליחו להשתחל לרשימת החביבים עלי- סביון ליברכט ודוד גרוסמן שגיליתי שוב בתור סופר מבוגרים, אבל עדיין מרבית הסופרים שאני קוראת אינם כותבים במקור בעברית.
אנקה	אנקה (לפני 14 שנים ו-7 חודשים) יופי יעל. גם אני. גם אני. כלומר מעדיפה ספרות מתורגמת למעט 2-3 סופרים מקומיים.