ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 25 בפברואר, 2011
ע"י חמדת
ע"י חמדת
איזה ספר נהדר ,משובב את הנפש והצחוק .משפחה בעלת ייחוס בתו ונינו של בן יהודה , בתוך המטבח בתבשילים ,כולל משפטים בשפה העברית שכבר לא מדברים כך וחבל . זהו ספר של משב רוח רענן ,מהנה ,והכי חשוב גורם לצחוק וללמוד עברית .
..............................................
את הביקורת הנ"ל על הספר כתבתי אסוציאטיבית ,בעקבות ביקורת של קוראת אחרת באתר .
הספר נלקח אחר כבוד לספריה של בתי בת"א כך שאני כותבת עליו מתוך זיכרון בין-15 שנה .
הספר מתאר את קורות משפחתו של הסופר בשנות ה-50 ואילך בירושלים .אביו היה משה חובב -קריין חדשות בחסד עליון, ממניחי יסודות הקריינות ב"קול ישראל" ומנהלה . אני עוד זוכרת כילדה את הקראת החדשות על ידו עם הדגשת האותיות הגרוניות .אמו דרורה בן אב"י- בתו של איתמר בן אב"י נכדה לאליעזר בן יהודה .ואף היא הייתה ממניחי היסוד להגיית השפה ברדיו .סבתו -לאה אבו שדיד מכונה בספר סבתא מומה .
מה יש בספר הזה שמשאיר זיכרונות של צחוק ואושר לאחר קריאתו-15 שנה אחרי?
בעיקר השפה העברית הנהדרת של סבתא מומה ,שהייתה הדמות הדומיננטית במשפחה, במטבח,ובחיי הסופר .
משפטיה כגון: "למה להסביל את הציפרים"? ביחס לסיפור שאין להכריח ציפורים מוסלמיות לצום ביום כיפור ולכן צריך להשאיר לחם ולא לשרוף, או -כינויו של האלוהים על ידה כ"סניור דל מונדו" עד שהמחבר כילד חשב שמדובר בזקן בא בימים , או כיצד "משברים" אירוסין .
השפה הנהדרת הזאת אשר בה השתמשה ביומיום סבתו בתוך מארג יחסיה עם בתה,חתנה,ונכדה שהיה מסתובב לה בין הרגליים ובין הסירים במטבח , היא היא הזיכרון הנהדר מהספר גם לאחר קריאתו כ -15 שנה קודם לכן. בשילוב עוד זיכרון של צחוקים ושימוש במילים המסוימות מתוך הספר,בהן השתמשו בנותי בבית במשך תקופה ארוכה .זיכרונות אלו משאירים טעם של צחוק,אושר וחידודי- לשון .
ומעל הכל -השפה העברית הנהדרת והמיוחדת שכבר אינה מדוברת ונהגית מזה שנים רבות,אולם מסתבר שנשארה בזיכרון כקורא
ועקבותיה קיימים עד היום .
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת