ביקורת ספרותית על אישה בין אדוני מלחמה - סיפורה יוצא הדופן של אפגנית שהעזה להרים את קולה מאת מלאלאי ג'ויה
ספר טוב

---

סיימתי לקרוא את הספר ברגשות מעורבים, מצד אחד אי אפשר שלא לחוש הזדהות עם אשה שהיא בת גילי שמספרת על ילדות כל כך שונה, מלאה בכאב, בפחד ובמושגים זרים לי... הרגשתי כאילו כל חיי עד עכשו היו במעין בועה חמימה ותמימה כי המציאות של חיי שונה והפוכה כל כך מזו של המספרת.

אבל מצד שני, אני יהודיה, ישראלית, חוויתי בכאב רב אובדן של יקירים בפיגועים שונים במהלך חיי ולקרוא את האשמה שהיא מאשימה את ישראל, את הצבא שלנו.... קצת הפחית מההזדהות איתה.

למרות כל זה אני מעריכה את השגיה, את פועלה, את הרצון והיכולת לבצע שינוי.

היא פתחה לנו צוהר מוחשי במקצת לדעת מה קורה במדינה שמתנהלת תחת התקפות, תחת הפצצות ופחד תמידי, הן מבית והן מבחוץ.

כנכדה לסבתא עירקית שמעתי ואני עדיין שומעת סיפורים על החיים שם לפני העלייה לארץ ויש רצון רק חבל שזה לא אפשרי לעלות על מטוס ולראות בעיניים את כל מה שדימיינתי....

כאשה כאב לי לקרוא על היחס לנשים, ההכרה שהילדות לא זוכות לחינוך, לא יודעות לקרוא ולכתוב, שאין להן שליטה על החיים שלהן, שמוכרים אותן, אונסים אותן ורוצחים אותן.
מה שמחזיר אותה לחשוב על הצבא שלנו, שהחיילים שלנו לא כאלה, למרות ההשוואה שלה.

נדהמתי לגלות שארצות הברית היא שהביאה על עצמה את אירועי ה 11/9...והם עדיין לא מבינים את זה, אני מסכימה איתה שכל החיילים של כל הצבאות הזרים צריכים לצאת מהמדינה ולתת להם לנהל את המדינה ולא תחת כיבוש והרג.

ולסיום... נשאר הרבה חומר למחשבה והשוואות ביני לבינה.... שתי נשים באותו גיל.... מה היא הספיקה לעשות, כמה היא שינתה ואני.... אולי זה עוד יקרה..

בתקווה לשקט ושלווה באיזורנו.

» ביקורות נוספות של יפעתי
» ביקורות נוספות על אישה בין אדוני מלחמה - סיפורה יוצא הדופן של אפגנית שהעזה להרים את קולה