ביקורת ספרותית על כזב וכישוף מאת אלזה מורנטה
ספר מעולה

---

אין ספק שספר זה הוא פרויקט: רחב היקף, אפי, מחייב התמסרו רגשית. אבל זה בדר"כ כך אצל מורנטה ולמרות שזהו הרומן הראשון שלה, הוא רחב ההיקף מכולם. בשער האחורי כתוב שהוא דומה לאלה תולדות שלה, אבל זה ממש לא מדויק. בסערת הרגשות שהספר הזה טובל בה, הדמיון הקרוב ביותר הוא דווקא לאי של ארתורו.



שלושה דורות מופיעים בספר הזה: אליזה הנכדה-המספרת, צ'זירה סבתה ואנה אמה, עליה נסב רוב רובו של הספר. זהו ספר על קיצונויות: עוני קיצוני ועושר קיצוני, אצולה לעומת דלת העם, העירוניים לעומת הכפריים, היפים לעומת המכוערים, הבריאים לעומת החולים. עושה רושם, שלא משנה מי הדמות המופיעה בספר, סופה שתגמור באומללות רבה.



רק דמות אחת בספר עושה את בחירותיה מרצון, הדודן, דודנה של אנה. הוא העשיר והמוכשר, היפה והמחונן. גם בצאתו ממהלך הספר הוא ממשיך להשפיע השפעה מאגית ומביא דמויות אחרות אל סופן הטראגי. מורנטה מתמחה כנראה בכתיבה על הלכי רוח קשים ולמרות שספריה אינם ממש מדכאים ולא דיכאוניים, עצבות גדולה שוררת בהם, תחושה מתמדת של החמצה ושל אהבה לא ממומשת, לא אהבה בין גבר לאישה, לא בין הורה לצאצאיו ולא משום סוג אחר, למרות שיש אהבה רבה בספריה ולבטח גם כאן.



אלזה מורנטה פרסמה ספר זה כרומן ראשון לאחר פרסומי סיפורים קצרים בעיתונות. למרות זאת, זהו בהחלט רומן רחב היקף, בשל מאוד, בעל ראיה רחבה ויכולת התבוננות יוצאת מן הכלל. לאחר קריאת הספר הנוכחי נשארים בלי אוויר. יכול להיות שזה בגלל אורכו של הספר, אבל סביר יותר שזה בגלל המאמץ הרגשי שמשקיעים בקריאה. זה ספר מטלטל מאוד, כאילו נמצאים בתוך מוח קודח ומעוות, מוח שהתנסה בקשיי חיים מציקים וטורדניים למשך זמן ארוך ומתיש, בקשיים כלכליים מעיקים, באהבה לא ממומשת. כשמשולש הדמויות העיקרי בספר תקוע כל אחד באהבה אחד לשני, עד לאהבה על סף ההומו ארוטית למשך פסקה או שתיים, ההזיה תופסת את מקום המציאות.



הרגישים יזילו דמעה בסיום הספר, אם כי הסוף אף נותן תקווה חדשה.



מי שקרא את שאר שני ספריה הראויים של מורנטה (לא כולל ארצ'לי), חייב לעצמו את הספר הזה. עד כמה חייב? עד כמה שאהב את האחרים. מי שלא צלח את אלה תולדות, שיקרא קודם את היותר קצר, את האי של ארתורו המרהיב. ספר זה בהחלט מחייב פינוי זמן ומצב רוח תואם ואינו מתאים לקריאה כלאחר יד.



מי שניגש לראשונה אל ספריה של מורנטה ימצא ספר זה כספר חול"ב הו"ד. למי שקרא את שאר ספריה, זה גם ספר צלו"י. מי שקרא את שלושתם, יוכל בסופו של דבר לציין לעצמו שקרא שלושה מן הבולטים בספרים שיצאו במאה החולפת, מעטה של אחת הסופרות המוכשרות. בסופו של דבר, מדובר בשלושה ספרים מוצלחים בלבד (מתוך ארבעה) וחבל.



התרגום כרגיל מעולה והעריכה ללא דופי.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על כזב וכישוף