ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בינואר, 2011
ע"י מורי
ע"י מורי
שלמה אפרים נוימן הוא דור שני לשואה. בתור שכזה הוא צריך לחזות כל ערב בהוריו הממהרים הביתה מביתן הפיס שלהם, האם ממהרת להוציא סירים מהמקרר ולחמם ארוחה גדולה אותה יטרפו עד ניגוב טיפת הרוטב האחרונה עם בדל הלחם הנותר. שלמה אפרים נוימן צריך גם לחזות בשאר זקני השכונה, אחד מוזר מהשני וכולם מדברים על ארץ שם ועל החיה הנאצית, בלי להיות מפורטים מדי ולהטריף את דעתו של שלמה א"נ.
אבל שלמה אפרים נוימן מחליט שהוא צריך לדעת מה קרה בארץ שם והוא חייב לגלות מהי אותה חיה נאצית והוא חייב להביא אותה לצאת מהחור כדי שיוכל להתמודד איתה כראוי.
אלא ששלמה אפרים נוימן הוא רק בן 9 ושמו הממשי הוא מומיק והוא מתמודד עם שכונה שלמה של חצי מטורפים שבאו משם, מציפורני החיה הנאצית, כשפרטים רבים אינם ידועים לו, המבוגרים לא ממש רוצים לנדב מידע וגם לא מדברים על זה בינם לבין עצמם.
פתאום מתה סבתא הני ולא חולף זמן רב ומופיע סבא אנשל שהוא בכלל אח של הסבא האמיתי. סבא אנשל כבר לא ממש נורמלי ובמשך היום מומיק מטפל בו בלי ממש להבין על מה הסבא מלהג.
אבל מומיק לא אומר נואש, הוא לומד בדרכו הקפדנית כל מה שאפשר על ארץ שם ועל החיה הנאצית והוא מגדל חיות במרתף ביתו שמא אחת מהן תהיה החיה והוא יכול להתמודד איתה. בסופו של דבר מה שהתרחש בארץ שם ומה שעוללה החיה הנאצית הכריעו אותו, חמישה חודשים לאחר בואו של סבא אנשל.
גם 20 שנה לאחר הקריאה הראשונה של מומיק, כפרק הראשון של הספר עיין ערך: אהבה, גודלה של הכתיבה והפנומנליות שלה לא הועם. מופת. פשוט מופת.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
