את אושרת קוטלר אני מאריץ גם כבן אדם גם כעיתונאית.
ספרה זה המתחיל במשבר שהיא חוותה במהלך שידור מהדורת חדשות, מתאר בשפה קולחת ונעימה את קורותיה(קורותינו)
בתקופה הנוראה של ראשית שנות ה2000

אבהתי מאד את תאוריה האישיים ואת מהלך הצעדים בהם היא
נקטה בהמשך דרכה על מנת להתגבר על המשבר הכה כואב.
כמו כן מתגלה כאן יכולת כתיבה מבטיחה ביותר שלדעתי תלך
ותתממש גם בספריה הבאים.
מהנה, מעניין ומומלץ.

במילה אחת אכזבה.
אושרת קוטלר היא עתונאית רצינית שבחרה בצורה אמיצה מאד לחשוף את התמוטטותה הנפשית בימי האינתיפאדה בשנות 2000 וויותורה על תפקידה כמגישה בערוץ 2 -עד כאן הספר טוב ומעולה.
אך מרגע שהיא מגלה את הפילוסופיה - את שפינוזה ואת דוגן ופילוסופים אחרים הספר הופך למעיק בצורה בלתי נסבלת. גם פירושיה של קוטלר ניתנים לפירוש שונה ואחר.
בקיצוראכזבה

אהבתי את כל ספריה של אושרת קוטלר. נהנתי מהזרימה שבהם, כמה הם שואבים לעלילה ומהערך המוסף שיצאתי מכל ספר.

לקחתי לידי את הספר מאחר והייתי מלאת התלהבות מספרה איז'ה מיה, אך לצערי לזה האחד לא התחברתי כלל.

ספר מעולה. מומלץ בחום. המלצתי לכל הקוראים סביבי, ספר שלא מפסיקים לדבר עליו הרבה אחרי שמסיימים לקרוא.