ספר מעניין. שווה קריאה. מלמד, אבל לא ספר גדול.
מבחינת התוכן שלו, הספר הוא בעל פוטנציאל עצום. הוא מקים לתחיה את העולם החשוך והאפל של ימי הביניים, על הבורות האיומה שאפיינה אותם, על הכפייה הנוצרית האכזרית שהטילה את מרותה וקדרותה על אירופה וחנקה כל בדל יצירתיות או סקרנות אנושית, על האמונות הטפלות, והרוע הבלתי נתפס שהפכו את חיי בני האדם אז למשהו שהיום נראה כסיוט בלתי אפשרי. ואם לא די בזאת, הספר מתמקד דווקא בהיבט היהודי ומספר על הימים הנוראים של גירוש ספרד והרדיפות וסבל היהודים תחת ידה של האינקוויזיציה. על הרקע המדהים הזה, הספר מציג עלילה מעניינת, ממוקדת, ובעלת מספר נקודות מפנה. על פניו, ספר שעושה את כל אלו לא יכול להיות ספר לא טוב.
אך משהו בכל זאת לא ממריא והסיבה לכך, לדעתי, היא שהספר פשוט לא כתוב מספיק יפה. הכתיבה שלו מאוד שטחית, אינפורמטיבית אך נטולת כל חן או תחכום. בחציו הראשון של הספר ממש הרגשתי כאילו אני קוראת את התקציר של הסיפור ולא את הסיפור עצמו. המספר כאילו עוקב אחרי הגיבור מלמעלה, מרפרף על חייו, כמעט לא צולל לשום סצנה, לשום תמונה, כמעט ולא מעביר רגש. הכל כתוב במן יובש כזה של "יונה התחבא ואז יצא מהמחבוא ואז שמע מה שקרה ואז ברח ואז מישהו אמר משהו ואז הוא עוד פעם ברח...". חסרה לי מאוד הצלילה לתוך האירועים. מהבחינה הזו הספר קצת משתפר בחציו השני, במקביל להתיישבותו של הגיבור במקום אחד לאורך זמן, דבר שאולי הוריד את "העומס" מהמחבר ואיפשר לו להתמקד קצת יותר ביחסים וברגשות. אך בכל זאת, עד לסיומו, הספר אינו מרומם את הקורא לגבהים שספרים יכולים לרומם אליהם, אם הכתיבה שלהם איכותית באמת. גם השפה שבה הספר כתוב לא ממש קולחת. יש סרבול במשפטים, תחושה שהם כאילו נכתבו במאמץ יתר (אם כי בזה אולי אשם התרגום, אני לא יודעת).
לכן, בסך הכל הספר הוא החמצה גדולה. הוא מגולל עלילה מעניינת, על רקע היסטורי כל כך רחב ומרתק, לו היה נהנה גם מכתיבה איכותית היה יכול להפוך ליצירת מופת, והוא לא.
